מטא-אנליזה נרחבת מצאה כי קנגרלור מתאים לשימוש במטופלים אשר עוברים טיפול מלעורי דחוף ואינם יכולים ליטול תרופה פומית. כמו גם, במטופלים אשר זקוקים לניתוח דחוף ועברו הכנסת סטנט משחרר-תרופה לאחרונה.
עוד בעניין דומה
עיכוב פומי של קולטן P2Y12 במנות העמסה, בשילוב עם אספירין המעכב את האנזים cyclooxygenase-1 - COX1, הוא טיפול קו ראשון במטופלים עם סינדרום כלילי חריף ובמטופלים שעוברים התערבות כלילית מלעורית (Percutaneous coronary intervention, PCI).
המגבלות הקשורות במעכבי קולטן P2Y12 פומיים כוללות: דרישה להמרה in vivoי (thienopyridines), התחלת פעולה מאוחרת, עיכוב לא אופטימלי, עיכוב בלתי הפיך (thienopyridines) ואיזון מאוחר. במצבים חריפים, טיפול עם מעכב טסיות פוטנטי, אשר מתחיל ומפסיק את פעולתו במהירות, הינו מרכיב חשוב על מנת להפחית סיבוכי קרישה.
קנגרלור (Cangrelor) הינה תרופה שניתנת דרך הווריד, אנלוגית לאדנוזין תלת-זרחתי (ATP). תרופה זו, חוסמת בצורה סלקטיבית את הפעלת הטסיות, המתווכת על ידי הקולטן P2Y12. קנגרלור נבדקה בסדרת מחקרים CHAMPION.
מטא-אנליזה ברמת המטופל סיכמה את כל המחקרים בפאזה 3 שבוצעו (אשר כללו 24,910 מטופלים) והדגימה כי קנגרלור הפחיתה משמעותית את שיעור התוצא המרוכב של תמותה אשר כלל אירועי התקף לב, רה-וסקולריזציה עקב איסכמיה או תרומבוזה של סטנט, לאחר 48 שעות ו-30 יום. זאת בהשוואה לקלופידוגרל וללא עלייה משמעותית בדימום מסיבי.
תרופה זו אושרה לשימוש קליני במטופלים אשר עוברים התערבות מלעורית כלילית, על מנת להפחית את הסיכון לאוטם לבבי, רה-וסקולריזציה חוזרת ותרומבוזה של סטנט. במטופלים אשר לא טופלו עם מעכב קולטן P2Y12 על הטסיות וגם לא מטופלים עם מעכב GPIIbIIIa.
לסיכום הסיקו החוקרים כי מטופלים אשר אינם יכולים ליטול תרופה פומית ועוברים טיפול מלעורי כלילי דחוף או חירום הם מועמדים פוטנציאלים לטיפול עם קנגרלור. זאת ועוד, מטופלים שעברו התערבות מלעורית כלילית לאחרונה עם הכנסת סטנט משחרר-תרופה (drug eluting), אשר נזקקים לניתוח דחוף לבבי או לא לבבי, גם הם מועמדים לטיפול עם קנגרלור.
מקור:
Majmundar M. et al. (2019) The American Journal of Cardiology. 123, 1069
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות