מחקר זה העריך את הבטיחות והיעילות של הנוגדן כנגד PD-1, SHR-1210, ואפטיניב (תרופה המעכבת את VEGFR2) כטיפול משולב במטופלים עם קרצינומה הפטוצלולרית (HCC), וגידולי קיבה או צומת ושט/קיבה.
עוד בעניין דומה
המחקר בוצע בתבנית תווית פתוחה עם הגברת מינון (פאזה 1a) עם שלב הרחבה (פאזה 1b). בפאזה 1a, 15 מטופלים קיבלו SHR-1210 במינון 200 מ"ג כל שבועיים ואפטיניב במינון 125-500 מ"ג פעם ביום עד לרעילות בלתי נסבלת או התקדמות מחלה. בפאזה 1b, 28 מטופלים קיבלו אפטיניב במינון שנמצא בפאזה 1a יחד עם SHR-1210. התוצאים העיקריים שנבדקו היו בטיחות וסבילות כמו גם קביעת ה-RP2D (recommended phase 2 dose).
בזמן ניתוח התוצאות, 43 מטופלים השתתפו במחקר. בפאזה 1a, התרחשו ארבעה אירועי טוקסיות מגבילי מינון (26.7%): עליית ליפאז מדרגה 3 מדרגה 3 בעוקבות האפטיניב במינון 250 מ"ג ושלושה אירועי פנאומוניטיס מדרגה 3 (20%) בעוקבת האפטיניב במינון 500 מ"ג. מינון ה-RP2D המירבי של אפטיניב היה 250 מ"ג. מתוך 33 מטופלים שטופלו עם משלב הכולל את ה-RP2D, 20 חוו תופעות לוואי מדרגה שלוש ומעלה כאשר תופעות לוואי שהופיעו ב-10% מהמטופלים ומעלה היו יתר לחץ דם (15.2%) ועלייה ב-AST (15.2%). שיעור התגובה האובייקטיבי היה 30.8% (רווח בר-סמך 95%, 17.0-47.6%). שמונה מתוך 16 (50%) מטופלים עם HCC אשר ניתן היה להעריך השיגו תגובה חלקית (24.7-75.4%).
החוקרים מסכמים כי משלב של SHR-1210 ואפטיניב מדגים טוקסיות הניתנת לניהול במטופלים עם HCC או גידולי קיבה וצומת ושט/קיבה. ה-RP2D של אפטיניב בטיפול המשולב היה 250 מ"ג, מינון אשר הדגים פעילות קלינית מעודדות במטופלים עם HCC.
מקור:
Xu, J. et al. (2018) Clinical Cancer Research. 25(2)
תגובות אחרונות