מחלת ריאות אינטרסטיציאלית 06.06.2019

הגדלת עורק הריאה במחלת ריאות אינטרסטיציאלית פיברוטית

מחקר האורך הראשון שנעשה בתחום, הבודק את היחס בין קוטר עורק הריאה לקוטר אבי העורקים העולה בזמן החמרה אקוטית של f-ILD

במחלת ריאה אינטרסטיציאלית פיברוטית (f-ILD), יחס של 1 או יותר בין קוטר עורק הריאה לקוטר אבי העורקים העולה (PA/A) בשלב היציב, מקושר לפרוגנוזה גרועה יותר. עם זאת, לא ידוע מה מידת ההשפעה של החמרה אקוטית על יחס זה. מטרת המחקר הייתה לבחון כיצד היחס מושפע מהחמרה אקוטית.

במחקר נכללו מטופלים עם החמרה אקוטית של f-ILD, שעברו בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת בשלב היציב של המחלה על מנת לאשש את הבסיס פיברוטי למחלה, ובדיקה נוספת בעת ההגעה לאשפוז.

קוטר עורק הריאה, קוטר אבי העורקים העולה והיחס ביניהם נמדדו באמצעות טומוגרפיה ממוחשבת לפני ואחרי ההחמרה על מנת להעריך את מידת השינוי. במחקר בוצע ניתוח נתונים על פי פרמטרים דמוגרפיים, גורמי סיכון ותוצא קליני (תמותה תוך 90 יום).

בקרב 123 נבדקים שנכללו במחקר, 45 הדגימו יחס PA/A≥1 במהלך ההחמרה האקוטית. בהשוואה לקבוצת PA/A<1, הנבדקים שהדגימו יחס גבוה היו צעירים יותר, עם אחוז קיבולת חיונית נמוך יותר (% vital capacity), אחוז קיבולת חיונית מאומצת נמוך יותר (% forced vital capacity), נזקקו לטיפול בחמצן במשך תקופה ארוכה יותר ולטיפולים נוספים, והיו בעלי יחסי PaO2/FiO2 נמוכים.

במהלך ההחמרה האקוטית, היחס PA/A היה גדול יותר מאשר בתקופה יציבה (P<0.001), ונמצא כי יחס של PA/A≥1 מקושר באופן מובהק לתמותה תוך 90 יום, לפני ואחרי תקנון לפרמטרים -גיל, יחס PaO2/FiO2 בקבלה, משך תקופת הטיפול בחמצן וסוג מחלת הרקע (P=0.018 , 0.025).

החוקרים מציינים כי זהו מחקר האורך הראשון שנעשה בתחום, הבודק את היחס בין קוטר עורק הריאה לקוטר אבי העורקים העולה בזמן החמרה אקוטית של f-ILD. מתוצאות המחקר ניתן להסיק כי יחס של PA/A≥1 במהלך החמרה אקוטית, מנבא סיכויי הישרדות נמוכים בחולי f-ILD.

מקור: 

Mariko Kogo, et al. Respirology (2019);

https://doi.org/10.1111/resp.13504

https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/resp.13504

 

נושאים קשורים:  מחקרים,  טומוגרפיה ממוחשבת,  מחלת ריאות אינטרסטיציאלית,  תמותה,  עורק הריאה,  כשל נשימתי
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
תגובות