מחקר שלב 2 אקראי זה בחן את היעילות והבטיחות של פינפלוקסצין (בשני משכי טיפול שונים) לעומת ציפרופלוקסצין, בטיפול בזיהום מורכב בדרכי השתן
עוד בעניין דומה
פינפלוקסצין היא אנטיביוטיקה רחבת-טווח ממשפחת הפלואורוקווינולונים (C-8-cyano-fluoroquinolone) שפעילותה מוגברת תחת תנאים חומציים. מחקר שלב 2 זה השווה את היעילות והבטיחות של פינפלוקסצין וציפרופלוקסצין בקרב מטופלים הסובלים מזיהום מורכב בדרכי השתן ו/או דלקת הכליה ואגן הכליה (פיילונפריטיס).
משטר טיפול בן 5 ימים עם פינפלוקסצין במינון 800 מיליגרם פעם ביום, הניב תוצאות דומות למשטר טיפול בן 10 ימים עם פינפלוקסצין במינון 800 מיליגרם פעם ביום.
בקרב 193 מטופלים מתוך אוכלוסיית המיועדים לטיפול מיקרוביולוגי (mITT) שנבדקו, התגובה הקלינית והמיקרוביולוגית המשולבת שנצפתה בביקור המסכם של הטיפול, הייתה 70% אחרי 5 ימי טיפול (64 מטופלים), 68% אחרי 10 ימי טיפול (68 מטופלים), ו-57% אחרי 10 ימי טיפול עם ציפרופלוקסצין (61 מטופלים).
בנוסף, ההשפעה הקלינית של ציפרופלוקסצין על מטופלים עם ערך-גבה חומצי של השתן (80% מהמטופלים) הייתה מופחתת, בעוד שהתגובה הקלינית לפינפלוקסצין נותרה ללא שינוי.
פינפלוקסצין נמצאה כבטוחה עבור המטופלים, שהציגו כלפיה סבילות טובה. 43.3% מהמטופלים שטופלו 5 ימים, 42.7% מהמטופלים שטופלו 10 ימים, ו-54.2% מהמטופלים שטופלו 10 ימים עם ציפרופלוקסצין חוו בעיקר תופעות-לוואי קלות שדרשו טיפול דחוף, אך שלא היו קשורות לטיפול האנטיביוטי.
תוצאות הטיפול הקצר עם פינפלוקסצין מבחינת הכחדת החיידקים והתגובה הקלינית היו עדיפות על פני טיפול בן 10 ימים עם ציפרופלוקסצין. בניגוד לציפרופלוקסצין, התגובה הקלינית לפינפלוקסצין לא הופחתה בנוכחות שתן חומצי.
בשלב הבא של המחקר בוצעה הקצאה אקראית שווה של מטופלים בוגרים מאושפזים ל-3 קבוצות טיפול: פינפלוקסצין (800 מיליגרם פעם ביום, למשך 5 או 10 ימים), או טיפול עם ציפרופלוקסצין (400 או 500 מיליגרם פעמיים ביום) למשך 10 ימים, עם החלפה אפשרית מטיפול תוך-ורידי לטיפול פומי ביום השלישי לטיפול.
נקודת הסיום הראשית של המחקר היתה התגובה המיקרוביולוגית והקלינית המשולבת בביקור המסכם בו נבדקה אוכלוסיית המטופלים המיועדים לטיפול מיקרוביולוגי.
מקור:
Wagenlehner, F. et al. (2019). Antimicrobial Agents and Chemotherapy. 62(4). pii: e02317-17.
תגובות אחרונות