שיעור השכיחות והגורמים של אשפוז חוזר, בתקופות זמן שונות לאחר התערבות מלעורית כלילית (Percutaneous Coronary Intervention, PCI), עדיין אינן ברורות לחלוטין. מטרת מחקר זה הייתה, לתאר את שיעור השכיחות והגורמים לאשפוז חוזר שאינו מתוכנן, בתקופות זמן שונות לאחר התערבות מלעורית כלילית.
עוד בעניין דומה
במסגרת המחקר, הוערכו מטופלים אשר עברו התערבות מלעורית כלילית בין השנים 2010 ל-2014 ברחבי ארה"ב, אשר נרשמו במאגר הנתונים הלאומי של אשפוז חוזר (The U.S. Nationwide Readmission Database). הוערכו שיעור השכיחות, הגורמים, הגורמים המנבאים והמחיר של אשפוז חוזר שאינו מתוכנן. עבור תקופות הזמן שבין 0 ל-7 ימים, 8 ל-30 ימים, 31 ל-90 ימים ו-91 עד 180 ימים, לאחר אינדקס השחרור.
האנליזה כללה 2,412,000 מטופלים. תוצאות המחקר הדגימו כי 2.5% מהמטופלים אושפזו לתקופת זמן של בין 0 ל-7 ימים, 7.6% מהמטופלים אושפזו לתקופה של בין 8 ל-30 ימים, 8.9% מהמטופלים אושפזו ל-31 עד 90 ימים ו-8% מהמטופלים אושפזו לתקופה של בין 91 ל-180 ימים (שיעור מצטבר 2.5%, 9.9%, 18% ו-24.8%, בהתאמה).
רוב האשפוזים החוזרים, במהלך כל אחת מתקופות הזמן, היו בגלל סיבות שאינן קרדיאליות (53.1% עד 59.6%).
כאב לא ספציפי בחזה נמצא כסיבה הכי שכיחה שזוהתה כגורם לא קרדיאלי לאשפוז מחדש. גורם זה נצפה בכל אחת מתקופות הזמן (14.2% עד 22.7% מהאשפוזים החוזרים הלא קרדיאליים).
מחלה בעורקים הכליליים, כולל אנגינה, היתה הסיבה הקרדיאלית הכי שכיחה לאשפוז חוזר. סיבה זו נצפתה במהלך כל אחת מתקופות הזמן (37.4% עד 39.3% מאשפוזים החוזרים הקרדיאליים).
הסיבה השנייה בשכיחותה לאשפוז חוזר עקב סיבה קרדיאלית, היה אוטם חריף בשריר הלב, בתקופת האשפוז של בין 0 ל-7 ימים (27.6% מהאשפוז החוזרים הקרדיאליים). אי ספיקת לב הייתה הסיבה השנייה בשכיחותה, בכל תקופות הזמן שבאו לאחר מכן (22.2% עד 23.7% מהאשפוזים החוזרים הקרדיאליים).
מסקנת המחקר היתה כי קרוב ל-25% מהמטופלים, לאחר התערבות מלעורית כלילית יתאשפזו שוב בתוך שישה חודשים. הגורמים לאשפוז חוזר תלויים בתזמון שבו הם מוערכים. הסיבות הלא קרדיאליות הופכות להיות חשובות יותר במשך זמן ארוך יותר, לאחר ההתערבות המלעורית הכלילית.
מקור:
תגובות אחרונות