אניוריזמות בעורקים הכליליים (CAA) מהווים סיבוך קשה של מחלת קווסאקי. טיפול באימונוגלובולינים תוך-ורידיים (IVIG) תוך 10 ימים מתחילת החום מפחית את הסיכון ל-CAA מ-25% לפחות מ-5%. קורטיקוסטרואטידים ואינפליקסימאב (רמיקייד, חברת ג'נסן סילאג) נמצאים בשימוש כטיפול במטופלים בסיכון גבוה או עם CAA בעת האבחנה, אך לא קיימים נתונים לגבי ההשפעה ארוכת הטווח שלהם על CAA.
עוד בעניין דומה
במחקר חדש שנערך ב-Boston Children’s Hospital והתפרסם בכתב העת Pediatrics, ביקשו החוקרים להעריך השפעה זו.
החוקרים ביצעו מחקר רטרוספקטיבי רב-מרכזי שכלל ילדים עם CAA עם ציון z של 2.5 ומעלה ופחות מ-10 בעת האבחנה ואשר קיבלו טיפול ראשוני עם IVIG בלבד או בשילוב עם קורטיקוסטרואידים או אינפליקסימאב תוך 10 ימים מהופעת החום.
נתונים סטטיסטיים
מתוך 121 ילדים, גיל חציוני 2.8 שנים (טווח 0.1-15.5):
30 ילדים (25%) קיבלו טיפול ראשוני בקורטיקוסטרואידים ו-IVIG.
58 (48%) קיבלו טיפול ראשוני באינפליקסימאב ו-IVIG.
22 (27%) קיבלו טיפול ב-IVIG בלבד.
ציוני z קורונאריים חציוניים בעת האבחנה לא היו שונים בין קבוצות הטיפול (p=0.39). הגברת הטיפול הראשוני עם קורטיקוסטרואידים או אינפליקסימאב היו גורמים מגנים בלתי-תלויים כנגד התקדמות גודל הקורונאריים במהלך המעקב (מקדם -1.31, רווח סמך 95% של -2.33 עד -0.29 ; מקדם 07 -1., רווח בר סמך 95% של -1.95 עד -0.19, בהתאמה).
החוקרים מסמכים שבקרב קבוצת מטופלים בסיכון גבוה עם מחלת קווסאקי עם CAA באקוקרדיוגרפיה בבייסליין, אלה שטופלו עם קורטיקוסטרואידים או אינפליקסימאב בנוסף ל-IVIG חוו פחות התקדמות של גודל ה-CAA בהשוואה לאלה שטופלו ב-IVIG בלבד.
יש צורך במחקרי רנדומיזציה פרוספקטיביים כדי לקבוע את הטיפול המשלים הטוב ביותר עבור מטופלים אשר מתייצגים עם CAA.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות