Trastuzumab emtansineי(T-DM1) מאושרת משנת 2013 לטיפול בחולות עם סרטן שד גרורתי (MBC) חיובי ל-HER2 שכבר עברו טיפול קודם בטרסטוזומאב (Tmab) ו-taxane. עם זאת, לא היה עד כה ניסוי קליני שהעריך את היעילות של T-DM1 בקרב חולות שקיבלו בעבר pertuzumab י(Pmab). מחקר זה נועד להשוות את היעילות של T-DM1 בין חולות שקיבלו Tmab ו-Pmab לבין אלו שקיבלו רק Tmab.
עוד בעניין דומה
החוקרים היפנים כללו במחקרם את כלל החולות במרכז אונקולוגי בטוקיו עם MBC חיובי ל-HER2 שקיבלו T-DM1 בין 1 אפריל 2014 ו-28 פברואר 2017.
החולות חולקו לקבוצת Tmab (כלומר, אלו שקיבלו רק את Tmab לפני טיפול T-DM1) ולקבוצת Tmab / Pmab (כלומר, אלו שקיבלו את Tmab ו-Pmab לפני טיפול T-DM1). החוקרים השוו הישרדות ללא התקדמות מחלה (PFS) ותגובה לטיפול.
סך של 42 חולות נכללו בניתוח התוצאות הסופי. תקופת המעקב החציונית הייתה 4.8 חודשים, ומספר החציון של טיפולי כימותרפיה קודמים למחלה גרורתית לפני T-DM1 היה 1 (טווח 1-2) בקבוצת Tmab / Pmab ו-2 (טווח 0-6) ב-Tmab. חציון PFS היה 2.8 חודשים בקבוצת ה-Tmab / Pmabי(1.7-4.8 חודשים) ו -7.8 חודשים בקבוצת ה-Tmabי(5.5-15.9 חודשים) (p = 0.0030). התגובה הטובה ביותר לתרופה הייתה נמוכה יותר בקבוצת ה-Tmab / Pmab י(11.1% לעומת 25.0%).
האונקולוגים היפנים מסכמים כי חולות עם סרטן שד גרורותי חיובי ל-HER2 שקיבלו טיפול ב- Tmab ו-Pmab לפני T-DM1 מפיקות פחות תועלת מ- T-DM1.
מקור:
תגובות אחרונות