סרטן השד חיובי ל-HER2י(HER2+) משפיע על נשים מבוגרות כמעט באותה תדירות כמו בצעירות. מטופלות מבוגרות רבות סובלות מקומורבידיות קרדיוווסקולרית ומסיכון מוגבר לרעילות מהטיפול. בשל מצב מורכב זה, הטיפול באוכלוסיה זו דורש שיקול דעת זהיר, במיוחד מאחר שהניסויים כוללים מעט חולים מעל גיל 65 ולכן מספקים מידע מוגבל ביותר. צוות משימה רב-תחומי של האגודה הבינלאומית לאונקולוגיה גריאטרית ביצע סקירת ספרות מורחבת על מנת להפיק המלצות ספציפיות לאוכלוסיית חולות זו. ההמלצות פורסמו החודש בכתב העת Geriatric Oncology ותורגמו למספר שפות.
עוד בעניין דומה
ההמלצות החדשות מדגישות כי בהיעדר פגיעה בשריר החדר השמאלי, חולות עם HER2 + BC מתקדם או גרורתי (MBC) צריכות לקבל טיפול ממוקד ב-HER2 המותאם למצבן הכללי. למרות ש-trastuzumab בשילוב עם pertuzumab ו-docetaxel או paclitaxel מומלץ כקו הראשון בחולות מתאימות ובמצב כללי טוב, הטקסנים די בעייתים בחולות רגישות אלו ולכן ישנה עדיפות להתאים כימותרפיה יותר נסבלת מבחינת פרופיל תל"ד.
הקבוצה הקנדית גורסת כי טיפול הורמונלי משולב עם טיפול אנטי HER2 מהווה אלטרנטיבה טובה בגידולים הורמונליים. T-DM1 לדבריהם הוא הסטנדרט המתאים לחולות שנחשפו כבר לטרסטוזומאב וטקסן. לעומת זאת, פעילותו של התכשיר Lapatinib שונה מ-trastuzumab וגורמת לתופעות לוואי נוספות ולתגובות בין תרופתיות בסיכון גבוה יותר בקרב מטופלות מבוגרות יותר. עבור חולות במצב בריאותי כללי טוב וחיוביות ל-HER2 עם סרטן שד בשלב מוקדם (EBC), טיפולי כימותרפיה בתוספת טרסטוזומב לשנה אחת הינה אפשרות טובה - אך חסימה כפולה שכזו רלוונטית בעיקר לחולות בסיכון גבוה ובכושר מתאים. במסמך ההמלצות מוסבר באופן ספציפי כי אף ניתן לטפל באמצעות trastuzumab לבד (ללא כימותרפיה) או לשפר את הפעולה שלו באמצעות חסימות נוספות של HER2 ו/או הפרעות למסלול קולטן אסטרוגן. לאסטרטגיה זו יש רמת ראיות נמוכה יחסית אך היא עשויה להתאים לחולות פגיעות וחלשות עם MBC ו-EBC.
הקבוצה הקנדית מדגישה כי החלת טיפול adjuvant שנמשך פחות משנה או שימוש בחשיפה neoadjuvant על מנת להעריך רגישות הגידול ולהתאים טיפולים פוטנציאליים הינן גישות חשובות אחרות בטיפול בחולות מבוגרות. אלה יהיו מועילים במיוחד עבור חולות פחות חזקות או במערכות בריאות עם משאבים מוגבלים אבל יש בהחלט צורך להערכה נוספת של גישות אלו.
מקור:
תגובות אחרונות