לטיפולים נפוצים ל-ABC, סרטן שד מתקדם + HER2, יש הטרוגניות גבוהה בפרוגנוזה ובתועלת מהטיפול. נכון להיום טרם נבדקו מודלים פרוגנוסטיים של תוצאות הישרדות לטיפולים ב-ado-trastuzumab-emtansine) T-DM1) (קדסילה).
עוד בעניין דומה
קבוצת חוקרים מאוסטרליה פרסמה החודש מחקר המנסה ליצור מודל פרוגנוסטי לחיזוי הישרדות כוללת (OS) והישרדות ללא התקדמות המחלה (PFS) המבוסס על גורמים קליניים ופתולוגיים עבור חולות ABC שלקחו
T-DM1 כקו שני ומעלה בעזרת נתונים (n = 893) מהניסויים הקליניים EMILIA ו-TH3RESA.
המנבאים הסבירים ביותר של OS/PFS לפני הטיפול היו מספר האתרים הגרורתיים (≤2 לעומת >2) , ציון תפקודי של ECOGי(0 לעומת ≥1) (P <0.05). בהתבסס על שני גורמים אלה, ניתן לאפיין חולים כאחת משלוש קבוצות פרוגנוסטיות (טוב = 0 גורמים; בינוני = גורם אחד; חלש = 2 גורמים).
הקבוצות הפרוגנוסטיות זוהו כקשורות באופן משמעותי (P <0.001) עם OS ו-PFS.
OS החציוני לקבוצות הפרוגנוסטיות הטובות, הבינוניות והגרועות היה 40, (36-48), 25 (23-30) ו-16 (14-19) חודשים, בהתאמה, וחציון PFS היה 12 (10-15), 8 (7-9) ו-6 (4-7) חודשים, בהתאמה.
החוקרים מסכמים כי בעבודתם זוהו בהצלחה קבוצות פרוגנוסטיות לפני הטיפול עם הבדלים משמעותיים בהישרדות כוללות ובהישרדות ללא התקדמות המחלה בקרב חולות סרטן שד בשלב מתקדם חיובי ל-HER2 שנטלו T-DM1 כקו שני ומעלה. עבור חולות אלו הקבוצות הפרוגנוסטיות מאפשרות ציפיות מותאמות אישית יותר לשליטה במחלה, הישרדות ותועלת מהטיפול.
מקור:
תגובות אחרונות