האפידמיולוגיה של זיהומים המועברים במגע מיני (STI) ותפקיד מעגל הזנות המסחרית בהפצה והעברה של STI באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה (MENA) טרם נחקרו.
עוד בעניין דומה
קבוצת חוקרים מבריטניה, ארה"ב והמכללה למדעי הבריאות והחיים, אוניברסיטת חמד בן ח'ליפה, דוחה, קטאר, פרסמו החודש עבודה מקיפה לאפיון האפידמיולוגיה של טרפונמה פלידיום (עגבת), כלמידיה, טריכומונה וגינליס, גונוריאה ווירוס הרפס סימפלקס סוג 2 (HSV-2) בקרב עובדות תעשיית הזנות (FSWs) ב-MENA, באמצעות הערכה כמותית מעמיקה.
החוקרים ערכו סקירה שיטתית בעשרה מאגרי מידע בינלאומיים, אזוריים ובארץ ודיווחים על פי הנחיות PRISMA. החוקרים העריכו שכיחות של זיהום נוכחי ו/ או זיהום כלשהו בעבר, לכל STI, באמצעות מטה-אנליזות.
החוקרים איתרו מחקר היארעות בודד של T.pallidum ו-144 מחקרי שכיחות של כלל STI. מחקרים אלה כללו סך של 45,812 נשים ב-13 מדינות MENA. השכיחות המאוחדת של זיהום נוכחי היתה 12.7% לעגבת, 14.4% לכלמידיה, 5.7% לגונוריאה ו-7.1% לטריכומונה וגינליס.
השכיחות המאוחדת של זיהום כלשהו בעבר (סרופוזיטיביות באמצעות בדיקת נוגדנים) היתה 12.8% עבור עגבת, 80.3% עבור כלמידיה ו-23.7% (95% CI = 10.2% - 40.4%) עבור HSV-2.
האנליזה של זיהום עגבת הדגימה הבדלים תת-אזוריים חזקים, כאשר קרן אפריקה וצפון אפריקה הראו בהתאמה סיכוי מוגבר פי חמישה ופי שישה לזיהום גבוה יותר מאשר MENA המזרחי. היו גם עדויות חזקות לירידה בשנים האחרונות בסיכוי לזיהום בעגבת בשיעור של 7% לשנה (AOR = 0.93; 95% CI = 0.88-0.98).
רמות ההדבקה ב-STI בקרב FSWs ב-MENA הן משמעותיות, מה שתומך בכך שלמעגל הזנות המסחרי יש תפקיד מפתח בהפצת הזיהומים ומדגיש את צורכי הבריאות המיוחדים של אוכלוסיה מוזנחת ופגיעה זו. נראה כי שכיחות עגבת בקרב FSWs היתה בירידה לפחות שלושה עשורים. פערים באיכות ובכמות הראיות והתיעוד נמשכים במספר רב של מדינות.
מקור:
תגובות אחרונות