מחלות לב 23.10.2019

האם מדידות של טרופונין T וטרופונין I יכולות לשמש כבדיקות סקר לאוכלוסיה הכללית?

החוקרים חיפשו קשר בין עלייה בערכי טרופונין T וטרופונין I לבין סיכון מוגבר למחלות קרדיווסקולריות, לסיבוכים שלהן ולתמותה

קיים עניין גדול בהרחבת השימוש בטרופונין עם רגישות לבבית גבוהה לצורך סקירה של מחלות קרדיווסקולריות (CVD – Cardiovascular diseases) ואי ספיקת לב באוכלוסיה. עם זאת, לא ברור האם מדידות של טרופונין T לבבי (cTnT) וטרופונין I לבבי (cTnI) הן בעלות ערך שווה בהערכת הסיכונים למחלות האלו.

מטרת המחקר היתה להשוות ולעמת את (1) הקשר של cTnT ו-cTnI ל-CVD ולתוצאים של CVD ו-(2) לבדוק את הגורם הקובע שלהם במסגרת מחקר GWAS - genome-wide association study.

החוקרים מדדו cTnT ו-cTnI בעלי רגישות גבוהה בדם של 19,501 משתתפים במחקר בשם Generation Scotland Scottish Family Health Study. חציון זמן המעקב היה 7.8 שנים (טווח בין רבעוני: 7.1-9.2 שנים). בהמשך, החוקרים בדקו את הקשר בין כל אחד מסוגי הטרופונין לבין הרכב של תוצאי מחלות קרדיווסקולריות (1,177 אירועים), התמותה הקשורה להן  (n=266), תמותה שאינה קשורה להן (n=374) ואי ספיקת לב (n=216) באמצעות מודלי Cox. בהמשך, בוצע מחקר GWAS תוך שימוש בגישה סטנדרטית שפותחה עבור העוקבה.

תוצאות המחקר חשפו קשר חזק בין שני סוגי הטרופונין לבין סיכון ל-CVD במודלים המותאמים. לאחר התאמה לגורמי סיכון קלאסיים, יחס הסיכונים לעלייה של סטיית תקן 1 בטרנספורמציית לוג לטרופונין היה 1.24 (רווח בר סמך 95%: 1.17-1.32) ו-1.11 (רווח בר סמך 95%: 1.04-1.19) ל-cTnI ו-cTnT, בהתאמה, היחס של יחס הסיכונים היה 1.12 (רווח בר סמך 95%: 1.04-1.21). בנוסף, נמצא כי cTnI, אך לא cTnT, קשור לאוטם שריר הלב ולמחלות עורקים כליליים.

החוקרים מצאו קשר חזק בין שני סוגי הטרופונין לבין תמותה מ-CVD ואי ספיקת לב. בשונה מכך, נמצא קשר בין cTnT, אך לא cTnI, לבין תמותה שאינה כתוצאה מ-CVD; היחס של יחס הסיכונים היה 0.77 (רווח בר סמך 95%: 0.67-0.88).

במסגרת GWAS, החוקרים זיהו חמישה אתרים (loci) (53 פולימורפיזם בנוקלאוטיד בודד) שקשורים ל-cTnI וארבעה אתרים שונים (ארבעה פולימורפיזם בנוקלאוטיד בודד) שקשורים ל-cTnT.

החוקרים הסיקו כי יש הבדלים בגורמים הגנטיים הגורמים לעלייה קלה ב-cTnI וב-cTnT וכי גם הקשר שלהם לתוצאים שונה. עלייה ב-cTnI נמצאת בקשר חזק יותר לחלק מהתוצאים הקשורים ל-CVD, בזמן ש-cTnT קשור באופן חזק יותר לתמותה שאינה כתוצאה מ-CVD.

הממצאים הללו עוזרים בבחירה העתידית של סוג הטרופונין האופטימלי בו רצוי להשתמש בקליניקה ובמחקרים בתחום זה.

מקור:

Welsh, P. et al. (2019) Circulation 139,24.

נושאים קשורים:  מחקרים,  טרופונין,  מחלות קרדיווסקולריות,  אי ספיקת לב,  בדיקות סקר
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
תגובות
 
האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו