רמות השחיקה הנוכחיות של רופאים הן ברמות גבוהות מבחינה היסטורית, במיוחד אצל רופאי משפחה. לעובדה זו יש גורמים רבים. מטרת המחקר שנער הייתה להבין את המאפיינים הדמוגרפים, הפסיכולוגים, הסביבתיים, ההתנהגותיים ואת מאפייני העבודה המשפיעים על בריאות ושחיקת הרופא, תוך התמקדות על רופאי משפחה והמתמחים ברפואת משפחה.
על הסקר ענו 295 מתמחים ברפואת משפחה וחברי הפקולטה ב-11 תכניות התמחות ברשת התמחות המחקר של טקסס (RRNeT). הנבדקים השלימו מספר מבדקים להערכת חוסן נפשי, שחיקה, גמישות פסיכולוגית ולחץ בסביבת העבודה. הנבדקים דיווחו על פעילויות בריאותוית אישיות ונתנו מידע דמוגרפי. משתני התוצא הראשי היו שחיקה (דפרסונליזציה, תשישות רגשית והישג אישי) וחוסן נפשי.
משתני החיזוי הראו שוני רב (דפרסונליזציה = 27.1%, תשישות רגשית = 39%, הישג = 37.7%, חוסן נפשי = 37%) והביאו להשפעה נרחבת בשלושת המודלים של השחיקה ומודל החוסן הנפשי. (דפרסונליזציה f² = 0.371, תשישות רגשית f² = 0.639, הישג f² = 0.605, חוסן נפשי f² = 0.587). שוני והשפעה דומים נראו אצל מתמחים עצמאים ברפואת משפחה והסגל האקדמי כאשר חוסן נפשי הוא משתנה התוצא היחיד שהראה הבדל משמעותי בשוני בין הקבוצות.
מחקר זה מדגים את חשיבות השינויים שצריכים לעשות הרופא והארגון כאחד כדי להשפיע על בריאותו של הרופא, תוך מתן דגש על חוסן נפשי בפקולטה ואצל המתמחים. תוצאות המחקר עשויות לעזור בשינוי מדיניות מקום העבודה (כלומר, שינוי העבודה הארגונית) ובריאות תכנית הלימודים (כלומר, ברמה האישית) של המתמחים ברפואת משפחה והסגל האקדמי.
מקור:
Buck, K. et al, (2019) STFM DOI: 10.22454/FamMed.2019.424025
תגובות אחרונות