עמדות צוותי הוספיס לגבי מתן אינטרה-טקלי של תרופות לחולי סרטן
כאב הוא אחד התסמינים הנפוצים ביותר והמאיימים ביותר על המתמודדים עם מחלות קשות. עבור חולים אלה, מתן תרופות אינטרה-טקלי (intrathecal drug delivery systems; IDDS) מספק עוצמה רבה יותר של שיכוך כאב ו / או פחות תופעות לוואי מערכתיות. עם זאת, למרות היתרונות הללו, לא נבדק בעבר שילוב וניהול IDDS לחולים המקבלים טיפול במסגרות הוספיס.
עוד בעניין דומה
קבוצת מחקר מהמחלקה לרפואת כאב, המחלקה להרדמה, mayo clinic, ברוצ'סטר ארה"ב ערכה סקר אלקטרוני, בן 18 שאלות, שנשלח ל-200 אנשי צוות בהוספיסים (רופאים, מטפלים ואחיות) במדינת מינסוטה על מנת לחקור את ניסיונם, ביטחונם ואת החסמים בטיפול בחולים עם IDDS במסגרת ההוספיס. הסקר נערך על ידימרכז המחקר של מאיו קליניק באישור אתי של ועדה במוסד.
סך הכל קצת יותר מ-50% מהמשתתפים טיפלו לפחות פעם אחת בחולה עם משאבה intrathecal. אם למטופל הייתה משאבה מותקנת, רק 28% מהספקים הביעו בטחון בניהול הכאב של המטופל. בנוסף, רק 3 מתוך 10 משיבים חשו כי התאמה של פעילות המשאבה האינטרה-טקלית צריכה להיות האפשרות הראשונה כאשר חולה כזה סובל מכאבים מוגברים. אכן, הרוב המכריע (מעל 80%) של הנשאלים העדיפו את השימוש בטיפולים תרופתיים מערכתיים לטיפול בכאב הראשוני. כמו כן הגישה לספקי IDDS לצורך שינויים / מילוי חוזר בבית המטופל זוהתה בשאלון כחסם נוסף כאשר מעל 50% מהנשאלים אינם מכירים ספק זמין או מדווחים על ספק שאינו זמין. החוקרים מסכמים כי מהשאלון עולה כי ישנם חסמים משמעותיים לשימוש מתמשך ב-IDDS עם חולים המקבלים טיפול בהוספיס.
מקור:
תגובות אחרונות