ההשפעה היחסית של גיל, מספר הריונות ולידה נרתיקית על אי שליטה במתן שתן היא סוגיה במחלוקת. כמו כן לא ברורה מידת ההשפעה המגינה של ניתוחים קיסריים על אי שליטה במתן שתן.
עוד בעניין דומה
החוקרים ניסו להעריך את ההשפעה של הריון אחד ולידה נרתיקית אחת (ולהקיש משם את ההשפעה המגינה של ניתוח קיסרי) על ההשפעות השונות של איש שליטה במתן שתן בנשים בנות 40-64, אחרי שעברו לפחות 20 שנה מהלידה.
העוקבה השוודית המותאמת כללה 14,335 נשים ומידע משלושה מאגרי מידע חסויים שנבחרו באקראי ובהם מידע על נשים שטרם ילדו או היו בהריון (9,136 נשים), נשים שילדו בניתוח קיסרי לאחר הריון ראשון (1,412 נשים) ונשים שילדו בלידה נרתיקית אחרי הריון ראשון (3,787 נשים).
המידע נאסף ב-2008 וב-2014 ממאגר הלידות השוודי ומאגר הסטטיסטיקה השוודי, בהתאמה. הנשים שילדו הוערכו לאחר 20 שנה. התאמה ביחס של 1:1 עם הפרש של 3 שנים בגיל ו-3 יח' BMI בנשים בנות 40-64 עם מידע על BMI ואי שליטה במתן שתן.
ההתאמה הצליחה ב-99.8% אחוז מהנשים. לאחר מכן הסוקרים השתמשו בשאלונים שחולקו בדואר ובאינטרנט עם שאלות מתוקפות על היבטים שונים באי-שליטה במתן שתן. נעשה שימוש במבחן Fisher ומבחן U על שם Mann-Whitney להשוואה בין הקבוצות המותאמות; המגמה נותחה בעזרת סטטיסטיקה על שם Mantel-Haenszel. ערכי תשובה צפויים לפי גיל נותחו על ידי רגרסיה לוגיסטית.
המחקר הראה כי הריון העלה את שיעור ההמצאות של אי שליטה במתן שתן מ-20.1% ל-30.1% (יחס הסיכויים 1.71, רווח בר-סמך 95%: 1.43-2.05, p<0.0001). שיעור זה עלה אף יותר בנשים שילדו בלידה נרתיקית והגיע עד 43.0% (1.75, 1.49-2.05, p<0.0001); אי שליטה בינונית וחמורה עלתה מ-12.7% ל-19.5% (1.67, 1.35-2.07, p<0.0001). נראתה עלייה מקבילה באי שליטה בשתן בנשים שלא היו בהריון ובנשים שילדו בלידה נרתיקית ובניתוח קיסרי.
לידה בניתוח קיסרי, בהשוואה ללידה נרתיקית, היתה קשורה בירידה של 30.0% באי שליטה במתן שתן (p<0.0001) ובירידה של 35%-52% במקרים החמורים יותר של אי שליטה במתן שתן (p<0.0001). נתון זה לא הושפע על ידי גיל.
מקור:
Gayghen M. et al (2019). Am J Obstet Gynecol 2019;221:322.e1-17;
תגובות אחרונות