ציסנוריה 10.11.2019

אילו תופעות לוואי יכולות להופיע תחת טיפול בציסנוריה?

החוקרים בדקו את תופעות הלוואי ושכיחותן אצל מטופלים עם ציסטנוריה לאחר הגעה לערכי המטרה הטיפוליים מבחינת ה-PH והמשקל הסגולי של השתן

מטרת המחקר הנוכחי היתה לבחון את הטיפולים הרפואיים בהקשר של תופעות לוואי (AEs – Adverse events) ומטרות טיפוליות, במסגרת סדרה גדולה של מטופלים עם ציסטנוריה (Cystinuria).

החוקרים השתמשו במידע רטרוספקטיבי הנוגע ל-442 מטופלים עם ציסטנוריה. בנוסף, החוקרים בדקו קריסטלוריה אצל 89 מטופלים. על מנת להעריך את הקורלציה של חומציות השתן, משקל סגולי ו-CBTי(Cysteine -יbinding thiols) עם הסיכון לקריסטלוריה של ציסטאין, החוקרים השתמשו במודלים מעורבים של רגרסיה לוגיסטית.

מבין המטופלים שנכללו בניתוח המידע, 88.8% (n=381) קיבלו תרופות מבסיסות שתן (Alkalizing agents) ו-55.3% (n=238) מהמטופלים קיבלו תרופות ממשפחת ה-CBT.החוקרים מצאו כי תופעות לוואי במערכת העיכול הופיעו בקרב 12.3%, 10.4% ו-2.6% מהמטופלים שקיבלו אשלגן ביקרבונט, אשלגן ציטרט ונתרן ביקרבונט, בהתאמה (P=0.008). כמו כן, החוקרים מצאו כי שיעור המטופלים שחוו לפחות תופעת לוואי אחת תחת טיפול ב-Tiopronin ו-D-penicillamine (בהתאמה, 24.6% ו-29.5%) היה דומה (P=0.45).

תוצאות המחקר הראו כי העלאת ה-PH בשתן והורדת המשקל הסגולי בשתן הורידו באופן מובהק את הסיכון לקריסטלוריה של ציסטאין, בזמן שטיפול עם D-penicillamine ו-Tiopronin לא הפחית אותו (יחס הסיכויים 1 עבור PH ≤ 6.5; יחס הסיכויים 0.52 [רווח בר סמך 95%: 0.28-0.95] עבור 7.0 < PHי≤ 7.5, P= 0.03; יחס הסיכויים 0.26 [רווח בר סמך95%: 0.13-0.53] עבור 7.5 < PHי≤ 8.0, P< 0.001; יחס הסיכויים 1 עבור משקל סגולי ≤ 1.005, יחס הסיכויים 5.76 [רווח בר סמך 95%: 1.45-22.85] עבור משקל סגולי ≥ 1.006 ו-≤1.010, P=0.01; ויחס הסיכויים 11.06 [רווח בר סמך 95%: 2.76-44.26] עבור משקל סגולי ≥ 1.011 ו-≤1.014, P< 0.001).

בנוסף, החוקרים מצאו כי עלייה ב-PH בשתן העלתה באופן מובהק את הסיכון לקריסטלוריה של סידן-זרחן (יחס הסיכויים 1 עבור PH ≤ 6.5; יחס הסיכויים 6.09 [רווח בר סמך 95%: 2.15-17.25] עבור PH > 8.0 ,P<0.001).

המסקנות של החוקרים היו כי שכיח לראות תופעות לוואי תחת טיפול עם D-penicillamine ו-Tiopronin. בנוסף, החוקרים הסיקו כי תרופות משתנות המבסיסות את השתן (Alkaline hyperdiuresis) נסבלות היטב ומפחיתות את הסיכון לקריסטלוריה של ציסטאין.

בנוסף, על פי תוצאות המחקר, מטרות הטיפול צריכות להיות הגעה למשקל סגולי ≤ 1.005 ול-PH > 7.5 בשתן, תוך תשומת לב להיווצרות קריסטליזציה של סידן-זרחן.

מקור: 

 Prot-Bertoye, C. et al. (2019) BJU International 124,5.

נושאים קשורים:  ציסטנוריה,  קריסטלוריה,  תרופות הבססה,  תופעות לוואי,  חומציות השתן,  משקל סגולי,  מחקרים
תגובות