במחקר זה תיארו החוקרים מערכת חדשה, משולבת, מדויקת וקלה ליישום, החוזה את הסיכון לכשל שתל כלייתי. כלי זה ניתן להכללה בשלל תרחישים קליניים ובשלל מדינות. יתכן שהכלי יוכל לעזור בניטור מטופלים מושתלי כלייה

מטרת המחקר היתה לפתח ולהעריך מערכת לניבוי ארוך טווח של שתל כליה מתורם. המחקר נערך כמחקר עוקבה בינלאומי.

במחקר נכללו שלוש אוכלוסיות עוקבה שכללו מושתלי כליה מעשרה מרכזים אקדמיים באירופה וארה״ב. למחקר גויסו 4,000 מושתלי כליה מארבעה מרכזים צרפתיים בין 2005 לבין 2014. עוקבת האישוש כללה 2,129 מושתלי כליה משלושה מרכזים באירופה ו-1,428 מושתלים משלושה מרכזים בצפון אמריקה שגויסו בין השנים 2002 ל-2014. אישוש נוסף בוצע בעזרת שלושה מחקרים אקראיים.

התוצא העיקרי שנמדד היה כשל שתל (חזרה לדיאליזה או צורך בהשתלה חוזרת). 32 גורמים מנבאים להישרדות כליה הוערכו.

מבין 7,557 מושתלי הכליה, 1,067 (14.1%) שתלים כשלו לאחר זמן חציוני של 7.12 שנים (טווח בין רבעוני שבין 3.51-8.77 שנים). בעוקבה המקורית, שמונה משתנים הקשורים בתפקוד, מערכת החיסון ובמאפיינים היסטולוגיים נמצאו כקשורים באופן בלתי תלוי בכשל השתל. גורמים אלה שולבו לכלי להערכת הסיכון (iBOX).

התוצאה שחושבה בעזרת כלי זה היתה ברמת דיוק (Calibration, יDiscrimination) טובה (c index בערך של 0.81, רווח בר-סמך 95%: 0.79-0.83).

תפקוד של כלי זה אושש גם בעוקבות האישוש האירופאיות (c index של 0.81, 0.78-0.84) והאמריקאיות (0.80, 0.76-0.84). כלי ה-iBOX היה מדויק בהערכה בנקודות זמן שונות לאחר השתל, דבר שאושש במספר תרחישים קליניים והתעלה על כלים קודמים לניבוי הסיכון, כולל הערכת סיכון רק על בסיס גורמים תפקודיים כגון eGFR ורמות חלבון בשתן. בנוסף, מהימנות כלי זה הוערכה לבסוף גם בשלושה מחקרים אקראיים.

מקור:

Loupy A. et al (2019). BMJ 2019;366:l4923;

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה