מטרתו של מחקר זה הייתה להעריך האם נוכחות ברקית (גלאוקומה) קשורה באופן מובהק ללחץ דם בשעות הלילה וללחצי דם נמוכים בלילה לעומת היום (Dipping pattern).
עוד בעניין דומה
מחר חתך תצפיתי זה דגם 109 חולי ברקית (גיל ממוצע 71.0 שנים) שהיו חלק ממחקר האורך למקצב יומי ביולוגי (Biological circadian Rhythms) בקרב חולי ברקית. באותו מחקר, תועדו הלחץ התוך עיני לפי המקצב היומי והמאפיינים הביולוגיים של המטופלים בזמן ששהו בביתם. במחקר נכללו גם 708 משתתפים בריאים ללא ברקית שהיוו את קבוצת הביקורת (גיל ממוצע, 70.8), שנדגמו מתוך אוכלוסיית עוקבה מבוססת-קהילה.
כל חולי הברקית וכל המשתתפים הבריאים עברו בדיקות עיניים. לחץ הדם נמדד כל 30 דקות למשך 48 שעות. היממה חולקה ליום ולילה לפי הרישומים ביומני השינה. תבנית לחצי דם ליליים שאינם נמוכים לעומת היום (Nondipper pattern) הוגדרה כירידה בלחץ הדם הסיסטולי הלילי הממוצע בפחות מ-10% מלחץ הדם הסיסטולי היומי הממוצע. המדדים לפיהם הוגדר התוצא הראשי היו לחצי דם ליליים ותבנית של Dipping.
לאחר התאמה לגורמים מבלבלים אפשריים, ניתוחי נתונים בעזרת רגרסיות קוויות רבות-משתנים הצביעו על כך שלחץ-הדם הסיסטולי הלילי הממוצע היה גבוה באופן מובהק ב-4.1 מילימטר-כספית (רווח בר-סמך 95%, 1.0-7.2, P=0.01) בקבוצת חולי הברקית ביחס לקבוצת הביקורת. השכיחות של Nondipper pattern הייתה גבוהה באופן מובהק בקבוצת חולי הברקית (45.0%) לעומת קבוצת הביקורת (27.5%, P<0.001). ניתוחי רגרסיות לוגיסטיות רבות-משתנים הצביעו על יחסי סיכויים גבוהים יותר באופן מובהק לתבנית הלחצים ה-Nondipper בקבוצת הברקית ביחס לקבוצת הביקורת (יחס סיכויים 1.96, רווח בר-סמך 95%, 1.26-3.05, P=0.003).
החוקרים הסיקו שנוכחות ברקית נמצאה קשורה באופן מובהק ללחצי דם ליליים מוגברים ולתבנית לחצים Nondipper, וזאת באופן בלתי-תלוי בגורמים מבלבלים כמו הזדקנות, השמנת יתר או סוכרת. נדרשים מחקרים פרוספקטיביים נוספים בכדי לקבוע האם חומרת והתקדמות ברקית קשורות ללחצי דם ליליים.
מקור:
Yoshikawa, T. et al. (2019). Ophthalmology. 126(10):1366-1371
תגובות אחרונות