במחקר PIONEER-HF, במטופלים היציבים עם אי-ספיקת לב חריפה לא מפוצה, התחלת הטיפול בבית החולים עם סקוביטריל/ולסרטן נסבלה בצורה טובה והובילה לתוצאים משופרים. בהשוואה להתחלת טיפול עם אנלפריל. עם זאת, יש מעט מידע שמשווה בין שתי אסטרטגיות שונות של התחלת הטיפול עם סקוביטריל/ולסרטן בבית החולים לעומת התחלת הטיפול לאחר השחרור מבית החולים.
עוד בעניין דומה
מחקר נערך על מנת לתאר את השינויים ברמות ה-NT-proBNPי(N-terminal pro-B type natriuretic peptide), במטופלים שאושפזו לאחרונה בגלל אי-ספיקת לב חריפה לא מפוצה והוחלף להם הטיפול מאנלפריל לסקוביטריל/ולסרטן, לאחר השחרור מבית החולים.
התוצאים הקליניים הושוו בין שתי קבוצות שחולקו רנדומלית. הקבוצה הראשונה התחילה טיפול עם סקוביטריל/ולסרטן בבית החולים והקבוצה השנייה התחילה טיפול עם אנלפריל בבית החולים, לאחר מכן הוחלף הטיפול לסקוביטריל/ולסרטן במסגרת שלב המשכי של המחקר בתווית-פתוחה. סקוביטריל/ולסרטן ניתן בטיטרציה עד ל-97/103 מ"ג פעמיים ביום.
מחקר PIONEER-HF הינו מחקר רב-מרכזים, רנדומלי מבוקר-פעיל, בסמיות כפולה, שנערך ב-129 אתרים בארצות הברית בין מאי 2016 למאי 2018. המחקר השווה בין התחלת הטיפול בבית החולים עם סקוביטריל/ולסרטן לעומת עם אנלפריל (בטיטרציה למינון הרצוי, 10 מ"ג פעמיים ביום), במשך 8 שבועות.
הטיפול נבדק במטופלים שאושפזו בגלל אי-ספיקת לב חריפה לא מפוצה עם מקטע פליטה ירוד ויציבות המודינמית. כל המטופלים המשיכו טיפול במסגרת מחקר תווית-פתוחה במשך 4 שבועות, שבדק את הטיפול עם סקוביטריל/ולסרטן; מתוך 881 מטופלים שנרשמו למחקר PIONEER-HF,י832 (94%) המשיכו למחקר התווית-הפתוחה.
התוצאים שנבדקו היו שינויים ברמות ה-NT-proBNP משבוע 8 עד 12 ותוצא מורכב של אשפוז חוזר בגלל אי-ספיקת לב או תמותה מגורם קרדיו-וסקולרי, מתוך חלוקה רנדומלית במשך 12 שבועות.
מבין 881 המשתתפים במחקר, 226 (27.7%) היו נשים, 487 (58.5%) היו לבנים, 297 (35.7%) היו שחורים, 15 (1.8%) היו ממוצא אסייתי ו-73 (8.8%) היו ממוצא היספני; ממוצע הגיל היה 61 (סטיית תקן 14). במטופלים שהמשיכו לקחת טיפול עם סקוביטריל/ולסרטן רמות NT-proBNP ירדו – 17.2% (רווח בר-סמך 95%, 29.1- - 3.2-) משבוע 8 עד 12. רמות ה-NT-proBNP ירדו במידה רבה יותר במטופלים שהחליפו את הטיפול עם אנלפריל לטיפול עם סקוביטריל/ולסרטן בביקור לאחר 8 שבועות (37.4%-; רווח בר-סמך 95%, 45.6- - 28.1-; P<0.001; השוואת השינויים בשתי קבוצות).
במהלך כל 12 שבועות המעקב, למטופלים שהתחילו לקחת סקוביטריל/ולסרטן בבית החולים היה סיכון נמוך יותר לתוצא המורכב. כך בהשוואה למטופלים שהתחילו טיפול עם אנלפריל בבית החולים ואז התחלה מאוחרת של טיפול עם סקוביטריל/ולסרטן, 8 שבועות אחר כך (יחס סיכון, 0.69; רווח בר-סמך 95% 0.49-0.97).
מסקנת המחקר הייה כי החלפת הטיפול מאנלפריל לסקוביטריל/ולסרטן, לאחר 8 שבועות בחלוקה רנדומלית, הובילה להפחתה נוספת של 37% ברמות ה-NT-proBNP. כפי שנצפה במטופלים עם אי ספיקת לב עם מקטע פליטה ירוד, שאושפזו לאחרונה בגלל אי ספיקת לב חריפה לא מפוצה.
מקור:
DeVore A.D. et al. (2019) JAMA Cardiology.
תגובות אחרונות