סרטן השד 08.01.2020

יעילות Trastuzumab emtansine בסרטן שד מתקדם חיובי ל-HER2

תוצאות סופיות ממחקר ה-MARIANNE: השוואת טיפול בסרטן שד מתקדם חיובי ל-HER2 עם Trastuzumab emtansine, עם או בלי Pertuzumab, לטיפול המבוסס על Taxane

תאי סרטן השד (אילוסטרציה)

בשלב 3 של מחקר ה-MARIANNE, החוקרים הראו שטיפול עם  Trastuzumab emtansine) T-DM1), עם או בלי Pertuzumab, לא יעיל פחות (noninferior) מבחינת ההישרדות ללא התקדמות מחלה (PFS –יProgression-free survival) וכי הוא נסבל בצורה טובה יותר בהשוואה ל-Trastuzumab יחד עם (Taxane (HT כטיפול קו ראשון בסרטן שד מתקדם חיובי ל-HER2 - Human epidermal growth factor receptor 2.

המאמר הנוכחי מדווח על תוצאות הניתוח התיאורי הסופי של ההישרדות הכוללת (OS - Overall survival), על מידע מעודכן בנוגע לבטיחות הטיפול ועל תוצאים נוספים שדווחו על ידי המטופלות ואנליזה של מרקרים ביולוגים.

ההישרדות הכוללת (OS) נבדקה בקרב 1,095 מטופלות עם סרטן שד מתקדם חיובי ל-HER2, שלא קיבלו טיפול קודם למחלתן המתקדמת, וחולקו באופן אקראי לקבלת טיפול עם HT,יT-DM1 ואינבו (T- DM1 בהמשך) או עם T-DM1 ו-Pertuzumab. החוקרים ביצעו אנליזה מסוג exploratory landmark  פוסט הוק של OS, של מאפייני הבסיס של המטופלות והמחלה ושל הסמנים הביולוגיים בגידול אצל מטופלות עם או בלי תגובה אובייקטיבית (OR -יObjective response), על פי ה-Response Evaluation Criteria in Solid Tumors,י6.5 חודשים לאחר החלוקה האקראית לקבוצות הטיפול.

תוצאות המחקר הראו כי החציון של ה-OS היה דומה בין הקבוצות (50.9, 53.7 ו-51.8 חודשים בקבוצת ה-HT,יT-DM1 וה-T-DM1+Pertuzumab, בהתאמה). בנוסף, בקרב מטופלות עם OR, החציון של ה-OS היה ארוך יותר (64.4 חודשים) בקבוצת ה-T-DM1 ובקבוצת ה-TDM1+Pertuzumab (ערך לא הושג), בהשוואה (56.3 חודשים) לקבוצת ה-HT. החוקרים לא מצאו מאפייני בסיס או סמנים ביולוגיים שהראו קשר חזק ל-OR.

ההיארעות של תופעות לוואי בדרגה 3 ומעלה הייתה הכי גבוהה 55.8% בקבוצת ה-HT, בהשוואה לשיעור של 47.1% ב-T-DM1 ושיעור של 48.6% בT-DMI+ Pertuzumab.

בנוסף, נמצא כי החציון של הזמן עד להתדרדרות קלינית משמעותית (שינוי של 3 נקודות ומעלה) בתסמינים הנוירוטוקסים היה הכי קצר (2.1 חודשים) בקבוצת ה-HT בהשוואה ל-T-DM1+Pertuzumab 4.2 ול-T-DM1 6.2. כמו כן, פחות מטופלות דיווחו על התקרחות (Alopecia) ושלשולים ובאופן כללי היו פחות מוטרדות מתופעות הלוואי בקבוצת ה-T-DM1.

התוצאות המתוארות כאן תומכות בטיפול עם T-DM1 כקו ראשון עבור מטופלות עם סרטן שד גרורתי חיובי ל-HER2 שאינן מתאימות לטיפול המבוסס על Taxane.

מקור: 

Perez, EA. Et al. (2019) Cancer

נושאים קשורים:  מחקרים,  סרטן השד,  פרטוזומב,  טיפול ממוקד,  טרסטוזומב,  HER2 חיובי
מאמרים נוספים שיעניינו אותך