הפטיטיס C 22.01.2020

הפרמקוקינטיקה של גלקפרוויר עם פיברנטסוויר בטיפול בהפטיטיס C

חוקרים סבורים כי אין צורך בהתאמת מינונים של גלקפרוויר ופיברנטסוויר עבור נבדקים עם HCV ביפן

נטילת משככי כאבים (אילוסטרציה)
נטילת תרופות (אילוסטרציה)

כבר הוכח כי שילוב של גלקפרוויר (300 מ"ג) ופיברנטסוויר (120 מ"ג) פעם ביום הוא טיפול מאושר להפטיטיס C כרונית. הטיפול הפומי מכסה את כל סוגי הגנוטיפים של הוירוס ואינו מכיל אינטרפרון וריבווירין.

מטרת החוקרים היתה לאפיין את הפרמקוקינטיקה של טיפול זה באוכלוסיה של נבדקים יפנים עם זיהום בהפטיטיס C.

החוקרים אספו מידע על 332 נבדקים, שהשתתפו במחקרי פאזה 3 יפניים בשם CERTAIN-1 ו-CERTAIN-2. הפרמקוקינטיקה של גלקפרוויר עם פיברנטסוויר אופיינה באמצעות מודל השפעות משולב, לא לינארי. באמצעות אנליזות אלו, החוקרים העריכו את השפעתם של משתנים שונים (ביניהם תרופות שנלקחו במקביל ומשתנים דמוגרפיים וקליניים כגון פגיעה בתפקוד הכלייתי ומידת הפיברוזיס הכבדי), על הפרמקוקינטיקה של השילוב התרופתי. הפרמקוקינטיקה של גלקפרוויר תוארה באמצעות מודל חד תאי ושל פיברנטסוויר באמצעות מודל דו-תאי.

החוקרים מצאו כי נוכחות של שחמת, הגיל ומשקל הגוף, מהווים משתנים משמעותיים המשפיעים על הפרמקוקינטיקה של התרופות. נמצא כי נבדקים מבוגרים יותר נחשפו לריכוזים גבוהים יותר של התרופות, כמו גם נבדקים בעלי משקל גוף גדול יותר.

עם זאת, יש לציין כי חשיפה מוגברת לא נמצאה כבעלת משמעות קלינית. בנוסף, נמצאה חשיפה לריכוזים גבוהים יותר של גלקפרוויר ופיברנטסוויר בנבדקים עם שחמת של הכבד (דרגה A בסיווג ה-Child-Pugh – בעקומת ריכוז-זמן השטח מתחת לעקומה היה גבוה ב-160% בגלקפרוויר וב-21% גבוה יותר בפיברנטסוויר), בהשוואה לנבדקים ללא שחמת. מנגד, ניכר כי לתפקוד הכלייתי (כולל נבדקים עם אי ספיקת כליות סופנית ודיאליזה) לא הייתה השפעה על מידת החשיפה לגלקפרוויר או פיברנטסוויר.

החוקרים הגיעו למסקנה כי המינון המקובל של גלקפרוויר עם פיברנטסוויר נסבל היטב בקרב האוכלוסיה היפנית, ואין צורך בהתאמת מינון עבור המשתנים הנבדקים, הן הפנימיים והן החיצוניים.

מקור:

Suleiman, A. A. et al. (2019). The Journal of Clinical Pharmacology. https://doi.org/10.1002/jcph.1524

נושאים קשורים:  תרופות אנטי-ויראליות ישירות,  גלקפרוויר,  פיברנטסוויר,  הפטיטיס C,  פרמקוקינטיקה,  מחקרים
תגובות