ההנחיות ממליצות כי מטופלים העוברים ניקור אנדוסקופי מונחה אולטרסאונד (EUS-FNA) של ציסטה בלבלב צריכים לקבל אנטיביוטיקה מניעתית. יחד עם זאת קיימות עדויות סותרות בנושא. החוקרים בדקו האם ביצוע הפרוצדורה ללא אנטיביוטיקה מניעתית תעלה את שכיחות הזיהומים.
עוד בעניין דומה
החוקרים ערכו מחקר קליני רב מרכזי הבודק חוסר נחיתות להשוואת טיפול אנטיביוטי מניעתי עם ציפרופלוקסצין מול אינבו, במטופלים עם ציסטה בלבלב וצפויים לעבור ניקור תחת אולטרסאונד באחד מהמרכזים בספרד. המטופלים שובצו באופן רנדומלי לקבוצת הטיפול שקיבלה אנטיביוטיקה מניעתית (n=112) או לקבוצת האינבו שקיבלה תמיסת סליין (n=114).
החוקרים תיעדו את הפרטים הדמוגרפיים של המשתתפים, את מאפייני הנגעים, נתוני הפרוצדורה ועקבו אחריהם במשך 21 ימים. 155 מטופלים השלימו את תקופת המעקב (90.7%), קיבלו את הטיפול או האינבו, ללא הבדל מובהק במאפיינים הדמוגרפיים, בנתוני בסיס או בנתוני הפרוצדורה בין הקבוצות.
התוצא העיקרי שנבדק היה זיהום בשל פרוצדורת הניקור. התוצאים השניוניים שנבדקו היו היארעות חום, סיבוכי פרוצדורה ותופעות לוואי הקשורות לטיפול תרופתי.
החוקרים מצאו כי המקרה היחידי של הזיהום הקשור לפרוצדורת הניקור (0.44%) התרחש בקבוצת האינבו (0.87%) – המטופל פיתח דלקת לבלב אקוטית ובקטרמיה לאחר הפרוצדורה.
מניעה זיהומית היתה לא פחות טובה בקבוצת הביקורת, ההבדל בין הקבוצות היה 0.87% (רווח בר סמך 95% - 0.84% עד 2.59%). החוקרים לא מצאו הבדלים בין הקבוצות מבחינת עליות חום (2 מטופלים בכל קבוצה (1.78% לעומת 1.76%, p=1.00) או מבחינת תופעות לוואי אחרות.
לסיכום, במחקר הקליני נמצא כי במטופלים הצריכים לבצע ניקור אנדוסקופי מונחה אולטרסאונד להערכת ציסטה בלבלב, הסיכון לזיהום הוא נמוך. היארעות הזיהומים לא היתה שונה באופן מובהק בין קבוצת המניעה עם ציפרופלוקסצין לבין קבוצת הביקורת.
מקור:
Hernández, J. C. et al. (2020) Gastroenterology 158(3): 11-21 (in press)
תגובות אחרונות