הפרעה בזיקפה (Erectile disfunction) או אימפוטנציה מוגדרים כחוסר היכולת להשיג ו/או לשמור על זיקפה משביעת רצון לקיום יחסי מין. במחקר זה, נערכה מטה-אנליזה של מחקרי חתך שהעריכו את הקשר בין צריכת אלכוהול לבין הסיכון להפרעה בזיקפה.
עוד בעניין דומה
כדי לאתר את המחקרים הרלוונטיים, החוקרים ביצעו חיפוש במאגרי מידע כמו Pubmed, Medline, Embase וספריית Cochrane, החל מהתחלת המחקר ועד מרץ 2016. לבסוף, נכללו 24 מחקרים (154,295 מטופלים).
החוקרים הרכיבו יחס סיכויים (Odds ratio – OR) ספציפי למחקר, שהוערך באמצעות מטה-אנליזה של השפעות אקראיות. תוצאות המטה-אנליזה הצביעו על כך שצריכת אלכוהול קלה עד בינונית (<21 משקאות בשבוע) הראתה התאמה לירידה בסיכון להפרעה בזיקפה (OR = 0.71; רווח בר-סמך 95%: 0.59-0.86; P = 0.000).
עם זאת, לצריכת אלכוהול באופן קבוע ("Ever" לעומת "Never") וצריכת אלכוהול גבוהה (>21 משקאות בשבוע) לא הייתה השפעה משמעותית על השכיחות של הפרעה בזיקפה (צריכה באופן קבוע: OR = 0.87; רווח בר-סמך 95%: 0.75–1.07; P = 0.062, צריכה גבוהה: OR = 0.99; רווח בר-סמך 95%: 0.80-1.22; P = 0.893). לבסוף, בביצוע מטה-אנליזה לקשר מנה-תגובה נצפה קשר לא-לינארי בין צריכת אלכוהול לסיכון להפרעה בזקפה (P עבור אי-ליניאריות = 0.0000).
לסיכום, צריכה מתונה של אלכוהול הראתה השפעה חיובית על הסיכון לסבול מהפרעה בזקפה, אך צריכת אלכוהול קבועה ובכמות גבוהה לא הראו זאת.
מקור:
Wang X. et al. (2018) Int J Impot Res 30, 342–351
תגובות אחרונות