כתב העת המדעי קליני American Journal of Hospice and Palliative Medicine פרסם החודש מספר עבודות הנוגעות לטיפול הפליאטיבי בחולי סרטן הערמונית. באחת העבודות מנסה קבוצת מחקר אמריקאית לאפיין את השימוש בטיפול פליאטיבי לחולים עם סרטן הערמונית הגרורתי ולזהות את הקשרים שלו לעלויות, למהלך האשפוזי של החולה בבית חולים ולדפוסי שחרור החולה מהאשפוז.
עוד בעניין דומה
החוקרים השתמשו במסד הנתונים הלאומי של מדגם האשפוז בין השנים 2012-2013, וזיהו 99070 חולים עם סרטן ערמונית גרורתי. נתוני חולים אלה מהאשפוז והמעקב בקהילה נותחו באמצעות כלים סטטיסטיים תיאוריים, ניתוח חי בריבוע ומודל רגרסיה.
התוצאות הראו כי בקרב 10.4% (10,300) מהאשפוזים על רקע סרטן ערמונית גרורתי נערך ייעוץ פליאטיבי. ייעוצים אופיינו ברקע אשפוזי לא-אלקטיבי, סיבוכים חריפים והפחתת ניתוחים וכימותרפיה.
חולים בבתי חולים פרטיים בבעלות משקיעים עברו 51.6% פחות התייעצויות (P<.001), ואילו לעמותות ממשלתיות ובתי חולים לא-פדרליים היו 4.7% ו-7.8% יותר התייעצויות (P<.001).
עלויות וחיובים חציוניים היו פחותים באופן שולי (2.1% ו-5.6%, בהתאמה, P<.001), משך השהייה היה 22% גבוה יותר (P<.001), והתמותה הביתית היתה גבוהה יותר ב-147.2% בקבוצת הייעוץ. (P<.001).
בניטרול גורמים אחרים, חולים שעברו ייעוץ וטיפול פליאטיבי היו בעלי סיכוי גבוה יותר להורות שלא לבצע פעולות החייאה (יחס הסיכויים [OR]:י5.25, P<.001) והועברו למתקן אחר כמו הוספיס (OR: 3.90, P<.001) או לאשפוז ביתי (OR: 3.85, P<.001).
החוקרים מסכמים כי ייעוץ וטיפול פליאטיבי יכולים לשפר את הטיפול בחולים עם סרטן ערמונית גרורתי באופן שונה מזה שנצפה במחלות אחרות. החוקרים מסיקים כי יש מקום להרחיב את תפקיד הטיפול הפליאטיבי מעבר לחולים שאינם מבוטחים בבתי חולים גדולים עירוניים.
מקור:
תגובות אחרונות