סטוקסימאב בשילוב עם כימותרפיה הם כיום הטיפול לקו ראשון הסטנדרטי לסרטן מעי הגס גרורתי (mCRC) עם זן הבר RAS. טיפול זה הראה יעילות גם בקווים מאוחרים יותר.
עוד בעניין דומה
ככלל, מחלת הסרטן מתקדמת הגידול מפתח חסינות לטיפול, עם כי לא ידוע האם החסינות לטיפול משולב היא לכל אחת מהתרופות או רק לאחת מהן.
במחקר זה החוקרים סברו כי מטופלים עשויים להרוויח תועלת קלינית נוספת בשימוש בסטוקסימאב בקווים מאוחרים לאחר שהגידול שלהם הוגדר כמחלה מתקדמת על טיפול בפרוטוקול שכלל סטוקסימאב. החוקרים ערכו סקירת ספרות בפאבמד (PubMed) וכללו מחקרים קליניים שכבר פורסמו וכאלה שכעת בביצוע. במחקרים בוצע שימוש חוזר בצטוקסימאב בקו מאוחר במטופלים עם mCRC.
החוקרים מצאו כי סטוקסימאב יכול להיות יעיל וסביל בשימוש ממושך או חוזר במידה ומטופלים החולים ב-mCRC כבר טופלו והופסק להם הטיפול בנוגדני EGFR. יתרה מזאת, על בסיס עדויות פרה קליניות וקליניות, החוקרים מציעים שבדיקה מתמשכת של סטטוס ה-RAS עשוי לזהות מטופלים המתאימים לאסטרטגיה זו.
מטופלים אשר חווים התקדמות מחלה על סטוקסימאב עם כימותרפיה אך בבדיקות עדיין יש להם זן בר של RAS עשויים להרוויח מהמשך טיפול בסטוקסימאב עם שינוי הכימותרפיה היות והם ככל הנראה פיתחו חסינות לתרופת הכימותרפיה ולא לסטוקסימאב. עם זאת, מטופלים אשר חווים התקדמות מחלה על פרוטוקול המכיל סטוקסימאב בגלל התפתחות תאים גידוליים בעלי RAS מוטנטי, עשויים לחזור להיות רגישים לסטוקסימאב אחרי הפסקת טיפול בנוגדי EGFR.
במבט לעתיד, החוקרים מציעים שבדיקת סטטוס ה-RAS בעת התקדמות המחלה תוך שימוש בביופסיות בשיטות שונות, עשוי לשמש לזיהוי המטופלים אשר יכולים להנות מסטוקסימאב ויש להמשיך ולכלול את התרופה כחלק מהטיפול ב-mCRC.
מקור:
Goldberg, R.M et al, (2020) BMJ DOI: 10.1136/esmoopen-2018-000353
תגובות אחרונות