פרפור פרוזדורים 04.03.2020

טיפול עם נוגדי קרישה פומיים במטופלי דיאליזה עם פרפור פרוזדורים

במטא-אנליזה נבדקו היעילות והבטיחות של טיפול עם נוגדי קרישה פומיים במטופלים עם פרפור פרוזדורים שמטופלים בדיאליזה לטווח ארוך

במטופלים שנמצאים תחת טיפול ארוך-טווח בדיאליזה קיים סיכון מוגבר לדימום. טיפול עם נוגדי קרישה פומיים מומלץ במטופלים עם פרפור פרוזדורים, להפחתת הסיכון לשבץ. עם זאת, מחקרים רנדומליים שבדקו טיפול זה, לא כללו את אוכלוסיית מטופלי הדיאליזה. לפיכך, התועלת הקלינית של טיפול עם נוגדי קרישה פומיים במטופלי דיאליזה עדיין אינה ידועה.

נערכה מטא-אנליזה שבדקה את היעילות והבטיחות של טיפול עם נוגדי קרישה פומיים, במטופלים עם פרפור פרוזדורים שמטופלים בדיאליזה לטווח ארוך.

מאגרי הנתונים MEDLINE ו-EMBASE נסקרו עד יוני 2019. אותרו מחקרים שבדקו את היעילות והבטיחות של אסטרטגיות טיפול שונות עם נוגדי קרישה פומיים במטופלים עם פרפור פרוזדורים שנמצאים תחת טיפול ארוך טווח בדיאליזה. תוצאי היעילות שנבדקו היו שבץ איסכמי ו/או פקקת סיסטמית (Systemic Thromboembolism) ותמותה מכל סיבה. תוצא הבטיחות שנבדק היה דימום מאג'ורי.

נמצאו 16 מחקרים תצפיתיים שהתאימו לאנליזה (בהשתתפות 71,877 מטופלים), מחקרים שהתייחסו למטופלים תחת טיפול ארוך טווח בדיאליזה שסובלים מפרפור פרוזדורים. רק שניים מתוך 16 המחקרים שהתאימו בדקו טיפול עם נוגדי קרישה פומיים ישירים.

התוצאים שנצפו עם דביגטראן וריברוקסבאן היו מוגבלים לאירועי דימום מאג'ורי בלבד. ללא השוואה לנוגד קרישה אחר, אפיקסבאן ווורפרין לא נמצאו קשורים לירידה משמעותית בשכיחות השבץ ו/או פקקת סיסטמית (אפיקסבאן 5 מ"ג, יחס סיכון: 0.59; רווח-בר סמך 95%: 0.30-1.17; אפיקסבאן 2.5 מ"ג, יחס סיכון: 1.00; רווח בר-סמך 95%: 0.52-1.93; וורפרין, יחס סיכון: 0.91; רווח בר-סמך 95%: 0.72-1.16).

טיפול עם אפיקסבאן במינון 5 מ"ג נמצא קשור עם סיכון נמוך משמעותית לתמותה (בהשוואה לוורפרין, יחס סיכון: 0.65; רווח בר-סמך 95%: 0.45-0.93; בהשוואה לאפיקסבאן 2.5 מ"ג, יחס סיכון: 0.62; רווח בר-סמך 95%: 0.42-0.90; בהשוואה לאי נטילת טיפול עם נוגדי קרישה, יחס סיכון: 0.61; רווח בר-סמך 95% 0.41-0.90).

כמו כן, וורפרין נמצא קשור עם סיכון גובה משמעותית לדימום מאג'ורי לעומת אפיקסבאן 5 דקות/2.5 מ"ג ולעומת אי נטילת טיפול עם נוגדי קרישה כלל (בהשוואה לאפיקסבאן 5 מ"ג, יחס סיכון: 1.41; רווח בר-סמך 95%: 1.07-1.88; בהשוואה לאפיקסבאן 2.5 מ"ג, יחס סיכון: 1.40; רווח בר-סמך 95%: 1.07-1.82; בהשוואה לאי נטילת טיפול בנוגדי קרישה, יחס סיכון: 1.31; רווח בר-סמך 95%: 1.15-1.50). בנוסף, דביגטראן וריברוקסבאן היו קשורים גם עם סיכון גבוהה יותר משמעותית לדימום מאג'ורי, לעומת אפיקסבאן ולעומת אי נטילת טיפול עם נוגדי קרישה כלל.

המטא-אנליזה שנערכה הדגימה כי טיפול עם נוגדי קרישה פומיים קשור לסיכון מופחת לפקקת במטופלים עם פרפור פרוזדורים שמטופלים עם דיאליזה לטווח ארוך.

וורפרין, דביגטראן וריברוקסבאן היו קשורים עם סיכון מוגבר משמעותית לדימום בהשוואה לאפיקסבאן, או בהשוואה למטופלים שלא נטלו טיפול עם נוגדי קרישה בכלל.

מסקנת החוקרים היתה כי יחס עלות-תועלת של טיפול עם נוגדי קרישה פומיים, במטופלים עם פרפור פרוזדורים שמטופלים בדיאליזה לטווח ארוך, מצריך אימות נוסף בניסוי קליני רנדומלי.

מקור:

Kuno T. et al. (2020) Journal of the American College of Cardiology. 75, 273

נושאים קשורים:  דיאליזה,  פרפור פרוזדורים,  נוגדי קרישה פומיים,  ריברוקסבאן,  דביגטראן,  אפיקסבאן,  מחקרים
תגובות