ידוע כי חולי טרשת נפוצה סובלים מרמות גבוהות של חרדה. עם זאת, לא ברור לחלוטין אילו גורמים קשורים לחרדה, היות ותוצאותיהם של מחקרים מסוימים אינן עקביות, והגורמים הקשורים לא נבחנו באופן מקיף. החוקרים בחנו את הדמוגרפיה, הגורמים המיוחסים למחלה והגורמים הפסיכולוגיים, שקשורים לחרדה בחולי טרשת נפוצה.

החוקרים אספו נתוני חתך על 119 חולי טרשת נפוצה. החוקרים העריכו את הגורמים הבאים: חרדה ותסמינים דכאוניים (ע"פ מדד החרדה והדיכאון בבתי חולים), עייפות (ע"פ סולם חומרת עייפות), תלונות קוגניטיביות (ע"פ שאלון כשלונות קוגניטיביים) ותפקוד קוגניטיבי (ע"פ מבחני Wisconsin Card Sorting Test, Controlled Oral Word Association Test, Letter Digit Substitution Test, Concept Shifting Test, Wechsler Memory Test Faces and the Dutch version of the California Verbal Learning Test).

החוקרים ביצעו אנליזות רגרסיה דו ורב-משתניות, על מנת לבחון את הקשרים בין חרדה לגורמים פוטנציאליים נוספים.

החוקרים מצאו כי במדגם הנ"ל, ל-42% מהחולים היו רמות חרדה משמעותיות מבחינה קלינית, כפי שמוגדרות על ידי ציון של 8 או יותר בתת-הסולם החרדתי של מדד החרדה והדיכאון בבתי חולים. נמצא קשר משמעותי בין חרדה לבין סימפטומים דיכאוניים, עייפות, תלונות קוגניטיביות והיסטוריה פסיכיאטרית. באנליזה רבת משתנים, רק סימפטומים דיכאוניים ותלונות קוגניטיביות נותרו קשורים באופן משמעותי לחרדה.

החוקרים הגיעו למסקנה כי חרדה נפוצה בחולי טרשת נפוצה וקשורה באופן חזק ביותר לגורמים פסיכולוגיים. הם סבורים כי יש לקחת מידע זה בחשבון, כאשר מטפלים בחולי טרשת נפוצה. דרוש מחקר נוסף המשלב מודלים אורכיים ומתחשב בגורמים אחרים, הידועים כמשפיעים על חרדה - כגון שיתוף פעולה, פגיעות שלילית ותמיכה חברתית.

מקור:

Wallis, O. et al. (2019). Acta Neurologica Scandinavica. https://doi.org/10.1111/ane.13191

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה