ניתן לחלק את מחלות המעי הדלקתיות (Inflammatory bowel diseases – IBD) באופן גס למחלת קרוהן (Crohn’s disease – CD) ולקוליטיס כיבית (Ulcerative colitis – UC) על פי הפנוטיפ הקליני שלהן.
עוד בעניין דומה
תוארו מעל 150 גנים שלהם תאחיזה ל-UC או ל-CD, אך רובם חופפים לשתי המחלות ולתת הסוגים שלהם. בנוסף, אין התאמה מספקת בין אף גן לבין ההיארעות הכללית או לחומרת המחלה המשתנה בין מטופל למטופל.
במחקר זה, הגדירו החוקרים רשתות אסוציאציה (association networks) ברורות של טוקסינים בביופסיות מעיים של חולי CD ו-UC, באמצעות שכפול ממצאי מפתח של שני מחקרי עוקבה ארוכי טווח שבוצעו על מטופלים עם IBD.
החוקרים מצאו כי הפרעות ברשתות האסוציאציה, שהחילו טוקסינים של משפחות Lachnospiraceae ו-Ruminococcaceae, המייצרים בדרך כלל חומצות שומן קצרות שרשרת (short chain fatty acids), אפיינו מחלות החוזרות לעתים קרובות וחוסר תגובה לטיפול בנוגדני anti-TNF-α. בנוסף לכך, שינויים בטוקסינים בתוך הרשת אפיינו גם את סיכון להישנות מחלה מאוחרת במטופלים עם CD שעברו ניתוח להסרת מקטע המעי הדלקתי.
לסיכום, ניתן להשתמש ברשת המיקרוביאלית לטובת איתור המטופלים עם מחלת מעי דלקתית אשר צפוי להם מהלך מחלה חמור ולהתאים להם את משטר הטיפול.
מקור:
Yilmaz. B. et al. (2019) N medicine 25, 323-336
תגובות אחרונות