אוטם שריר הלב 26.03.2020

השפעת טיפול דואלי עם נוגדי טסיות לאחר הכנסת תומכן משחרר-תרופה

מחקר בדק את התועלת של טיפול דואלי עם נוגדי טסיות לתקופה של יותר מ-12 חודשים, לאחר השתלת תומכן משחרר-תרופה, במטופלים עם אוטם חריף של שריר הלב

המשך האופטימלי של טיפול דואלי עם נוגדי טסיות, לאחר סינדרום כלילי חריף, עדיין אינו ברור. מחקר בדק את התועלת של טיפול דואלי עם נוגדי טסיות לתקופה של יותר מ-12 חודשים, לאחר השתלת תומכן משחרר-תרופה, במטופלים עם אוטם חריף של שריר הלב.

נתוני המטופלים נלקחו ממסד הנתונים של משרד הבריאות בקוריאה, מתוך הנתונים הקיימים על אוטם חריף של שריר הלב. נבחרו ונבחנו נתונים של 6,199 מטופלים שקיבלו טיפול דואלי עם נוגדי טסיות במשך 12 חודשים לאחר השתלת תומכן משחרר-תרופה (תומכן משחרר-תרופה מהדור השני ב-98% מהמקרים), ללא אירוע איסכמי או אירוע של דימום.

נקודת הסיום הראשונית שנבדקה הייתה אירוע קרדיו-וסקולרי מג'ורי ואירוע צרברו-וסקולרי, מורכבת מתמותה מכל סיבה, אוטם שריר הלב או שבץ איסכמי. נקודת הסיום נבדקה במהלך תקופה שבין 12 ל-24 חודשים.

לאחר התאמה באמצעות התפלגות הפוכה (inverse probability) של הטיפול המשוקלל, במטופלים שקיבלו טיפול דואלי עם נוגדי טסיות במשך תקופה של יותר מ-12 חודשים (4,795 מטופלים), היתה שכיחות דומה של אירועים קרדיווסקולריים ואירועים צרברווסקולריים מג'ורים (1.3% לעומת 1%, יחס סיכון 1.32, רווח בר-סמך 95%, 0.71-2.45, P=0.378). זאת בהשוואה למטופלים שקיבלו את הטיפול במשך 12 חודשים בלבד (1,404 מטופלים).

כמו כן, לא היה שוני משמעותי בין שתי הקבוצות בשיעורי התמותה (0.1% לעומת 0.1%), אוטם שריר הלב (0.8% לעומת 0.6%), קריש דם בתומכן (0.1% לעומת 0.2%), שבץ איסכמי (0.4% לעומת 0.2%) ודימום משמעותי (0.1% לעומת 0.1%). השיעור של סך אירועי הלוואי הקליניים היה 1.4% בטיפול דואלי עם נוגדי טסיות מעבר לתקופה של 12 חודשים ו-1.1% בטיפול דואלי עם נוגדי טסיות שנמשך 12 חודשים בלבד (P=0.466).

מסקנת המחקר היתה כי טיפול דואלי עם נוגדי טסיות במשך תקופה של יותר מ-12 חודשים, בהשוואה ל-12 חודשי טיפול בלבד, לא הפחית את הסיכון לאירוע קרדיווסקולרי או צרברווסקולרי מג'ורי. תוצאות אלו הודגמו במטופלים מהעולם האמיתי עם אוטם חריף בשריר הלב, שטופלו בעיקר עם תוכמן משחרר-תרופה מהדור השני.

שיעורי הדימומים המשמעותיים ואירועי הלוואי הקליניים לא היו שונים משמעותית בין שתי קבוצות הטיפול.

מקור:

Sim D.S. et al. (2020) Journal of Cardiology. 75, 66

https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0914508719301765

נושאים קשורים:  מחקרים,  נוגדי טסיות,  תומכן משחרר-תרופה,  אוטם חריף בשריר הלב,  סינדרום כלילי חריף
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
תגובות