טיפול פליאטיבי (PC) משפר את הסימפטומים של מטופלים במגוון תחלואות, משפר את איכות חייהם וחיי משפחותיהם ומקטין את המרחק בין מטרות הטיפול הרפואיות לבין רצונות הטיפול של החולה. למרות יעילותו המוכחת, שירותי הטיפול הפליאטיבי אינם מנוצלים ע"י שיעור גבוה מאוד של חולים הזכאים לו.
עוד בעניין דומה
במחקר אמריקאי חדש נעשה ניסיון לקבוע מהו שיעור המקרים בהם הטיפול הפליאטיבי הוחמץ ו/או עוכב בחולים שנפטרו זמן קצר לאחר אשפוז בית חולים.
החוקרים ביצעו ניתוח רטרוספקטיבי של נתוני חתך רוחבי באמצעות רישומים רפואיים אלקטרוניים של מערכת הבריאות הכללית בקולורדו. במחקר נכללו מבוגרים שנפטרו במהלך האשפוז או בתוך שבעה ימים מיום השחרור מינואר 2015 עד אוקטובר 2018 ועברו מפגשים קודמים במערכת הבריאות בשנה האחרונה לחייהם. לא נכללו חולים עם מקרי מוות פתאומיים או מקרי מוות הקשורים למיילדות.
המדגם כלל 2,088 חולים, כאשר מרבית מקרי המוות (81%) התרחשו בבית החולים. רק 33% מהמטופלים ערכו ייעוץ פליאטיבי אישי. שיעור המתייעצים היה גבוה יותר עבור חולי סרטן (42%) מאשר אצל המטופלים ללא סרטן (26%). בקרב החולים שעברו ייעוץ פליאטיבי אישי, הזמן החציוני מההפניה הראשונה למוות היה שמונה ימים (טווח בין רבעונים: 3.25-25 יום).
מחברי המחקר מסכמים כי חולים שנפטרו בסמוך לאשפוז בבית החולים הראו שיעורים נמוכים של התייעצות אישית פליאטיבית. גם כאשר נעשה ייעוץ כזה הוא לרוב נעשה במועד קרוב ביותר לזמן הפטירה. משמעות נתונים אלה, לדברי החוקרים, היא שיש שיעור גבוה של החמצת האפשרות לייעוץ וטיפול פליאטיבי בקרב אוכלוסיית החולים באזור זה (קולורדו, ארה"ב). החוקרים קוראים לשימוש בשיטת מחקר פשוטה זו לצורך ביצוע הערכה של ניצול שירותים רפואיים חשובים אלה במקומות נוספים בארה"ב ובעולם.
מקור:
Christopher H. Schifeling and Stacy M. Fischer, Journal of Palliative Medicine
תגובות אחרונות