היפרפרולקטינמיה גורמת לאי-פוריות על ידי דיכוי הפרשה פולסטילית של הורמון משחרר גונדוטרופינים (GnRH) והורמון מחלמן (LH). כיוון שההשפעות של פרולקטין (PRL) על ההיפותלמוס דורשות בדרך כלל אסטרדיול (E2), החוקרים בדקו את ההשפעה של E2 בדיכוי תליי PRL של הפרשה פולסטילית LH.
עוד בעניין דומה
במסגרת המחקר חולדות שעברו כריתת שחלות (OVX) וטופלו עם שמן או אסטרדיול קיבלו זריקות תת עוריות של PRL 30 דקות לפני שנמדדה באופן סדרתי רמת ה- LH שלהם באמצעות בדיקת ELISA.
החוקרים דגמו דם מזנב חולדות על מנת לבדוק את ההשפעה המיידית של פרולקטין על שחרור פולסטילי של LH בחולדות ממין נקבה. החוקרים מצאו כי אסטרדיול דיכא הפרשה פולסטילית של LH.
פרולקטין במינון 1.5 מיליגרם/קילוגרם הפחית את תדירות השחרור של LH בחולדות OVX שטופלו עם אסטרדיול אך לא היתה לו השפעה על חולדות OVX שלא טופלו עם אסטרדיול. מינון גבוה יותר של 6 מיליגרם/קילוגרם פרולקטין הפחית את תדירות השחרור של LH בחולדות OVX אשר טופלו עם אסטרדיול וכן בחולדות אשר לא עברו טיפול זה.
התגובה החיסונית של קיספפטין ורמות mRNA של Kiss1 הופחתו גם הן ב-arcuate nucleus של חולדות OVX שטופלו עם אסטרדיול. פרולקטין הפחית את הביטוי של Gnrh ללא קשר לטיפול עם אסטרדיול.
תוצאות המחקר אפיינו את ההשפעה של אסטרדיול על השינוי שגורם פרולקטין למרכיבים ההיפותלמים בציר הגונדי ולשחרור LH. החוקרים הראו כיצד אסטרדיול מעודד אך אינו הכרחי לדיכוי הפרשה פולסטילית של LH הנגרמת מהיפרפרולקטינמיה.
מקור:
Juneo F Silva et. al (2020) https://doi.org/10.1210/endocr/bqaa022
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות