תכניות לשיפור התחלואה והתמותה מאסתמה בבריטניה הובילו ליצירת הנחיות לאומיות לטיפול באסתמה בהם מוגדרות קבוצות חולים שיש להפנות את לייעוץ וטיפול מומחה. הקבוצות המוגדרות הן קבוצות בסיכון גבוה: חולים לאחר אשפוז בבית חולים בשל אסתמה, ≥3 טיפולים של סטרואידים דרך הפה (OCS) בשנה האחרונה, אירוע של מתן סטרואידים במינון גבוה בשאיפה (ICS) או הוספת תרופת אסתמה רביעית לצורך משטר תחזוקה של המטופל.
עוד בעניין דומה
במחקר הנוכחי החוקרים ניסו להעריך את השכיחות לאורך זמן של הפניות לממחים על מנת לזהות צרכים רפואיים שלא נענו באופן המתאים.
החוקרים הסתמכו על רישומי בריאות אלקטרוניים בבריטניה, 2006-2017, כדי לזהות חולי אסתמה בסיכון גבוה המטופלים בטיפול ראשוני. החוקרים ספרו את כמות ההפניות למרפאות נשימתיות כטיפול משני, תוך 3 חודשים לפני או 6 חודשים לאחר אירועי OCS שלישי בשנה, ICS או תרופת אסתמה רביעית; או 12 חודשים לאחר אשפוז על רקע אסתמה בבית חולים. בקרת מקרים קאנונית ורגרסיה לוגיסטית מותנית שימשו כדי להעריך גורמים אחרים הקשורים בקבלת ההפניה.
סך הכל 246,116 חולי אסתמה היו זכאים. הייתה עלייה קלה בהפניות לטיפול משני משנת 2014 ואילך, אולם האחוז נותר נמוך עם <20% מכלל הקבוצות בסיכון גבוה שהופנו לטיפול מומחה.
הגורמים בשנה האחרונה שהיו קשורים בצורה החזקה ביותר לקבלת ההפניה למומחה היו קבלה לאשפוז או ביקור במיון לטיפול באסתמה, ≥3 OCS, מעל 2 תרופות נוספות לטיפול אחזקה, או מרשם ICS במינון גבוה.
החוקרים מסיקים כי מרבית חולי האסתמה בסיכון הגבוה לא הופנו לטיפול מומחה, כפי שהומלץ בהנחיות הארציות. חולים שעברו אשפוז היו בעלי הסיכוי הגבוה ביותר לקבל הפניה.
מקור:
תגובות אחרונות