בינואר 2020 הכריז ארגון הבריאות העולמי (WHO) על מצב חירום בינלאומי עקב התפרצות COVID-19. במרץ 2020 הודיעה ארגון הבריאות העולמי כי ניתן לאפיין את התפרצות הנגיף כמגיפה. לאחר מכן, ארגון הבריאות העולמי הכיר בחשיבות של מתן תמיכה לצוותים הרפואיים, בהבנת הנטל העצום והלחץ העומד בפני קבוצה זו.
עוד בעניין דומה
מטרת המחקר הנוכחי, שפורסם בעיתון הרפואה הישראלי, היתה לסקור את הספרות המקצועית העדכנית העוסקת בהשפעה הפסיכולוגית של התפרצות מגיפה על הצוות הרפואי. הספרות הקיימת עד כה היא נדירה. עם זאת, היא מספקת עדות להשפעה לטווח הקצר והארוך של מגיפות מסוג זה על בריאותם הנפשית של הצוותים הרפואיים.
חשיפה ישירה לחולים שנפגעו, הסיכון להידבקות, תפיסה שלילית סובייקטיבית של מצבם הרפואי של המטפלים עצמם והיותם בבידוד או בהסגר - כל אלה מהווים גורמי סיכון לתסמינים נפשיים כמו דיכאון, חרדה ופוסט טראומה.
תחושת שליטה, במיוחד לגבי אמצעי הגנה ושליטה על זיהום, קבלה אלטרואיסטית של הסיכונים הקשורים לעבודה, תמיכה חברתית, רוח צוות טובה ביחידה הרפואית ותמיכה מהממונים, הם כולם גורמים מגנים על בריאותם הנפשית של הצוותים במהלך המגיפה.
מקור:
Shelef L, Schiff M, Zalsman G. Harefuah. 2020;159(5):326‐331.
תגובות אחרונות