בקרב נשים הסובלות מאוסטאופורוזיס לאחר גיל המעבר הפסקת דנוסומאב גוררת אובדן עצם מהיר שאותו ניתן למנוע או לצמצם על ידי מתן חד פעמי של עירוי זולדרונאט אחת לשנתיים. משך ההשפעה של הטיפול בזולדרונאט מעבר לשנתיים אלו אינו ידוע.
עוד בעניין דומה
במחקר הנוכחי נעשה ניסיון לבדוק את ההשפעה של עירוי יחיד של זולדרונאט במהלך השנה השלישית לאחר הפסקת דנוסומאב, אצל נשים לאחר המנופאוזה שהפכו לאוסטיאופניות לאחר 2.4 ± 0.2 שנים של טיפול בדנוסומאב.
החוקרים מדווחים על הרחבה של תוצאות מעקב לשנה נוספת (לאחר שנתיים) בזרוע יחידה של ניסוי קליני אקראי פרוספקטיבי רב שנתי שדווח בעבר. התוצא העיקרי של מחקר הרחבה זה הייתה השינוי בצפיפות המינרלית של עמוד השדרה המותני (LS-BMD) , תוצאים נוספים היו שינויים בצוואר הירך (FN) BMD וסמנים של מיחזור עצמות (BTM) במהלך השנה השלישית לאחר מתן עירוי הזולדרונאט.
החוקרים מצאו ש-LS-BMD לא השתנה משמעותית בשנה 3 (-1.2 ± 1.1%, p = 1.00) בהשוואה לשנה השנייה ובהשוואה לרמת הבסיס (-1.75 ± 1.44%, p = 1.00). ערכי FN-BMD לא השתנו בעוד ערכי P1NP בסרום פחתו וערכי CTX נותרו ללא שינוי במהלך השנה השלישית למעקב. אצל 4 מתוך 23 הנשים שנחקרו ערכי BMD חזרו לטווח האוסטיאופורוטי לאחר 3 שנים.
מתן זולדרונאט 5 מ"ג IV, שניתנה 6 חודשים לאחר ההזרקה האחרונה של דנוסומאב, שומרת במשך שלוש שנים על BMD ברוב החולות שטופלו בעבר בדנוסומאב למשך תקופה של 2.5 שנים בערך. עם זאת, מעקב אחר המטופלות מומלץ מכיוון שכחמישית מהנשים המטופלות ידרשו טיפול נוסף.
מקור:
תגובות אחרונות