מחקרים קודמים שעסקו במחלה הנגרמת על ידי וירוס הקורונה, COVID-19, התמקדו באוכלוסיות עם מערכת חיסון תקינה, אך קיים מעט מידע בנוגע למטופלים עם דיכוי חיסוני. המטרה של המחקר הנוכחי היתה לבחון את המאפיינים הקליניים והתוצאים של דלקת ריאות שנגרמת על ידי COVID-19 בקרב מטופלים שעברו השתלת כליה.

המחקר הוא מחקר רטרוספקטיבי שכלל עשרה מטופלים שעברו השתלת כליה והיו חיוביים ל-COVID-19 בבדיקת מעבדה. בנוסף, עשרה בני משפחה של אותם מטופלים שאובחנו גם כן ב-COVID-19 נכללו כקבוצת הביקורת במחקר.

החוקרים בדקו התערבות של הפחתת המינון של התרופות לדיכוי חיסוני ומינון נמוך של Methylprednisolone. בהמשך, הם השוו את התוצאים הקליניים (חומרת דלקת הריאות, שיעורי ההחלמה, זמן עד להיעלמות הווירוס ומשך המחלה) אל מול קבוצת הביקורת באמצעות ניתוחים סטטיסטיים.

תוצאות המחקר הראו כי המאפיינים הקליניים, המעבדתיים וההדמייתים של דלקת ריאות כתוצאה מ-COVID-19 אצל מטופלים שעברו השתלת כליה היו דומים לאלה שנצפו בקרב מטופלים עם דלקת ריאות קשה כתוצאה מ-COVID-19 באוכלוסיה הכללית.

בנוסף, נמצא כי החומרה של דלקת הריאות היתה גבוהה יותר בקרב מושתלי כליה בהשוואה לקבוצת הביקורת (חמישה במצב קשה, שלושה במצב קריטי בהשוואה לאחד במצב קשה). כמו כן, חמישה מטופלים פיתחו נזק זמני בכליה המושתלת.

החוקרים מצאו כי לאחר זמן ארוך יותר של הימצאות הווירוס (28.4 ± 9.3 בהשוואה ל-12.2 ± 4.6 ימים בקבוצת הביקורת) ולאחר מחלה ממושכת יותר (35.3 ± 8.3 בהשוואה ל-18.8 ± 10.5 ימים בקבוצת הביקורת), תשעה מתוך עשרה מטופלים מושתלי כליה החלימו בהצלחה לאחר טיפול. מטופל אחד פיתח כישלון חריף של הכליה המושתלת ונפטר כתוצאה מאי ספיקת נשימתית.

החוקרים הסיקו כי מושתלי כליה חווים דלקת ריאות קשה יותר כתוצאה מ-COVID-19 בהשוואה לאוכלוסיה הכללית, אך מרביתם מחלימים לאחר מהלך מחלה ממושך וזמן ממושך בו הווירוס נותר בגוף.

החוקרים סברו כי הממצאים בקבוצת המקרים הקטנה שנבדקה יכולים להיות משמעותיים לאופן הטיפול בדלקת ריאות כתוצאה מ-COVID-19 בקרב אוכלוסיות עם דיכוי חיסוני.

מקור: 

Zhu, L. et al. (2020) European Urology 77,6.

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה