נכון להיום יש חסר בנתונים לגבי התוצאים של מטופלים עם מקטע פליטה של חדר שמאל (LVEF) ירוד ביותר, אשר עוברים ריווסקולריזציה על ידי התערבות כלילית מלעורית (PCI) או ניתוח מעקפים (CABG). מטרת מחקר זה היתה להשוות את התוצאים ארוכי הטווח בין מטופלים העוברים ריווסקולריזציה על ידי אחת מההתערבויות.
עוד בעניין דומה
מחקר זה בוצע כמחקר עוקבה רטרוספקטיבי אשר נמשך כשמונה שנים באונטריו, קנדה, וכלל נתונים של תושבי אונטריו בגילאי 40 עד 84 שנה. המשתתפים במחקר היו עם LVEF נמוך מ-35% ומחלת עורקים כלילית בעורק הקדמי היורד (LAD), בעורק הראשי וברב-עורקי (כולל או לא כולל LAD), אשר עברו PCI או CABG. קריטריוני הוצאה מהמחקר היו פרוצדורות נלוות, CABG בעבר, סרטן גרורתי, דיאליזה, CABG ו-PCI שנעשו באותו היום, וריווסקולריזציה דחופה שבוצעה תוך 24 שעות של אוטם לבבי.
ממצאי המחקר הדגימו כי מטופלים שעברו PCI היו בעלי שיעורי תמותה גבוהים באופן מובהק (יחס סיכונים 1.6, רווח בר-סמך 95%, 1.3-1.7). בנוסף לכך, תמותה ממחלות לב (יחס סיכונים 1.4, רווח בר-סמך 95%, 1.1-1.6), תופעות לוואי לבביות חמורות (יחס סיכונים 2.0, רווח בר-סמך 95%, 1.9-2.2), ריווסקולריזציה עתידית (יחס סיכונים 3.7, רווח בר-סמך 95%, 3.2-4.3), אשפוז בשל אוטם לבבי (יחס סיכונים 3.2, רווח בר-סמך 95%, 2.6-3.8) ואי ספיקת לב (יחס סיכונים 1.5, רווח בר-סמך 95%, 1.3-1.6) בהשוואה לאלו שעברו CABG.
החוקרים מסכמים כי שיעורים גבוהים של תמותה ותופעות לוואי חמורות נצפו אצל מטופלים אשר עברו PCI בהשוואה לאלה שעברו CABG. הממצאים יכולים לספק תובנות עבור הרופאים המעורבים בהחלטות טיפוליות הנוגעות לחולים.
מקור:
Louise Y. Sun et al. (2020), JAMA Cardiology
תגובות אחרונות