דלקת מפרקים ספחתית (PsA) היא הפרעה דלקתית המשפיעה על המפרקים של חולי ספחת. גלסולין הוא חומר המווסת את קיבוץ ופיזור סיבי האקטין. הפחתה ברמת גלסולין בפלזמה נצפתה לאחר נזק לרקמה, כמו טראומה, ספסיס, ומצבים של דלקת כרונית.
עוד בעניין דומה
מטרת המחקר היתה לבדוק את הפוטנציאל של גלסולין ב-PsA ולהעריך את הקשר בין גלסולין לבין פעילות מחלה. רמות גלסולין בפלזמה נמדדו ב-76 חולי PsA והושוו למדידות שנעשו ב-40 חולי ספחת בלבד וב-40 משתתפים בקבוצת ביקורת.
תוצאות המחקר הראו כי רמת גלסולין בפלזמה היתה נמוכה יותר בחולי PsA בהשוואה למשתתפים בקבוצת הביקורת ולקבוצת החולים בפסוריאזיס בלבד (p<0.0001). ערך הסף האופטימלי של גלסולין היה 172.4 מיליגרם לליטר.
בדיקת הגלסולין הדגימה רגישות של 92.1% וספציפיות של 95% בגילוי PsA. בהבדלה בין ספחת פשוטה לבין PsA הדגימה הבדיקה רגישות של 92% וספציפיות של 80%. רמת גלסולין נמצאה בקורלציה שלילית עם סימני דלקת כמו חלבון C מגיב וקצב שקיעת כדוריות דם אדומות (P<0.0001 ו- P=0.0039 בהתאמה).
החוקרים מצאו בנוסף קשר שלילי משמעותי בין רמת גלסולין לבין פעילות מחלה בדלקת מפרקים ספחתית (P<0.0001). רמת פעילות מחלה ב-PsA הוגדרה על פי מדד ה-Disease Activity for Psoriatic Arthritis ואינדקס ה-Composite Psoriatic Disease Activity Index.
החוקרים מסכמים כי רמות גלסולין בפלזמה היו פחותות בחולי PsA, מה שמציע על האפשרות שגלסולין עשוי להיות מושפע בתהליך הדלקת הכרונית במרפקים. נראה כי גלסולין בפלזמה יכול לשמש כסמן מנבא באבחון PsA ובמעקב אחרי פעילות מחלה.
מקור:
Esawy MM et. al (2020) Clinical Rheumatology DOI: 10.1007/s10067-020-04959-y
תגובות אחרונות