מטרת מחקר זה היתה לבדוק את הקשר שבין זיהום הרפס זוסטר לבין כיבים פפטיים באוכלוסיה הקוריאנית. שירותי ביטוח הבריאות הקוריאניים בחרו מתוך מאגר הנתונים הקוריאני 1,125,691 משתתפים מתוך כלל האוכלוסיה הקוראינית (50 מיליון) עם 114,369,698 פניות למערכת הבריאות.
עוד בעניין דומה
מדובר במחקר מקרה בקרה – 127,802 מטופלים עם מחלת כיב פפטי צומדו ל-127,802 בקרות ביחס של 1:1 לפי גיל, מין, קבוצת הכנסה, אזור מגורים, יתר לחץ דם, סוכרת ודיסליפידמיה. החוקרים ביצעו ניתוח נתונים בעזרת מודלים מדורגים של רגרסיית קוקס על מנת לחשב את ה-HR של כיב פפטי בהקשר של הרפס זוסטר. בנוסף לכך החוקרים ביצעו ניתוח נתונים לתת קבוצות – הם חילקו את המשתתפים לפי גיל מין ופרקי זמן מה-index date.
שיעור מקרי ההרפס זוסטר היה גבוה יותר בקבוצת האנשים שסבלו ממחלת כיב פפטי (9.1% [11,669/127,802]) בהשוואה לקבוצת הביקורת (7.4% [9,397/127,802], P < .001).
החוקרים מצאו כי ה-HR המתוקנן עבור הרפס זוסטר היה 1.24 (רווח בר סמך 95% 1.21-1.28, p<0.001). בניתוח הנתונים בתת קבוצות שבוצע על פי גיל ועל פי מין, כל ה-HR הגולמיים להרפס זוסטר היו גבוהים יותר בקבוצה של מחלת הכיב הפפטי בהשוואה לקבוצת הביקורת (כל p<0.05). בניתוח נוסף של תת קבוצות על פי משך זמן המעקב, ה-HR המתוקננים עבור הרפס זוסטר היו גבוהים יותר בקבוצות מחלת הכיב הפפטי לעומת קבוצת הביקורת, למעט עבור התקופה של פחות משנה מתחילת המעקב (כל p<0.05).
לסיכום, נראה כי הסיכון להרפס זוסטר היה גבוה יותר באופן מובהק בקבוצת הסובלים ממחלת הכיב הפפטי בהשוואה לקבוצת הביקורת בכל קבוצות הגיל והמין.
מקור:
Jin YJ., et al. (2020) Medicine (Baltimore), 99(9): e19318
תגובות אחרונות