CT חזה היא בדיקה הנמצאת בשימוש על מנת להעריך את חומרת המעורבות הריאתית בדלקת ריאות על רקע COVID-19. מטרת החוקרים במחקר זה היתה לקבוע את השינויים בממצאי CT חזה שאפשר לייחס לדלקת ריאות על רקע COVID-19 ממועד האבחנה עד להחלמת המטופל.
עוד בעניין דומה
מדובר במחקר רטרוספקטיבי שכלל מטופלים עם זיהום COVID-19 שאומת באמצעות RT-PCR. במחקר נכללו מטופלים שהתייצגו בין 12 בינואר 2020 לבין 6 בפברואר 2020. מטופלים עם מצוקה נשימתית חמורה ו/או הצורך בחמצן בכל שלב של המחלה הוצאו מהמחקר.
בדיקות CT חזה חוזרות בוצעו באינטרוולים של כ-4 ימים. החוקרים בדקו את מדד ה-CT הכולל שבדק את נפח המעורבות הריאתית הכוללת (5 אונות, ציון של 1-5 עבור כל אונה, טווח של בין 0 - אין מעורבות, לבין 25 - מעורבות מירבית).
במחקר נכללו 21 מטופלים שאובחנו עם דלקת ריאות על רקע COVID-19י(6 גברים ו-15 נשים, בטווח גילאים 25-63). מטופלים אלה עברו בסך הכל 82 בדיקות CT ריאות עם אינטרוול ממוצע של 4 ± 1 ימים (טווח 1-8 ימים). כל המטופלים שוחררו לאחר תקופת אשפוז ממוצעת של 17 ±4 ימים (טווח 11-26 ימים).
מעורבות ריאתית מרבית עלתה לשיא ביום העשירי בקירוב לאחר הופעת הסימפטומים (עם מדד CT כולל של 6) R2=0.25, p<0.001. בהתבסס על אחוזוני המטופלים מיום 0 עד יום 26 למעורבות הריאתית, הוגדרו 4 שלבים בבדיקת CT ריאות:
שלב 1 (ימים 0-4): סימני "זכוכית עכורה" - ground glass opacities - GGO ב-18/24 (75%) מהמטופלים עם מדד Cא כולל של 2±2.
שלב 2 (ימים 5-8): הגברת דפוס "crazy-paving 9/17 מטופלים (53%) עם עלייה במדד ה-CT הכולל (6±4, p=0.002).
שלב 3 (ימים 9-13): קונסולידציה 19/21 (91%) מהמטופלים עם עליית השיא במדד ה-CT הכולל (7±4).
שלב 4 (ימים 14 והילך) רזולוציה הדרגתית של הקונסולידציה 15/20 (75%) מהמטופלים עם ירידה במדד ה-CT הכולל (6±4) ללא דפוס crazy-paving.
לסיכום, במטופלים המחלימים מדלקת ריאות על רקע COVID-19 (ללא מצוקה נשימתית חמורה במהלך כל שלבי המחלה), הממצאים הלא תקינים בהדמיה הריאתית היו חמורים ביותר כ-10 ימים לאחר הופעת הסימפטומים.
מקור:
Feng, P., et al. (2020) Radiology: p. 200370. https://doi.org/10.1148/radiol.2020200370
תגובות אחרונות