אופן התחלקות ופיזור השומן משתנה גם בין אנשים בעלי מסת גוף דומה. במחקר הנוכחי נבדק האם פיזור שומן בטני קשור לתוצאי סרטן ערמונית שליליים בהשוואה להשמנה כללית על פי מדד BMI.
עוד בעניין דומה
בעזרת דימות CT של חולי סרטן הערמונית החוקרים האמריקאים כימתו את אזור רקמות השומן הבסיסיות, השומן הבטני הויסרלי (VFA), התת עורי (SFA) ואת אזור רקמות השומן הפריפרוסטטיות של האגן (PPAT).
מבין 401 חולים (59% שחורים) שטופלו בשנים 2005-2011, 84 (21%) חוו הישנות של הסרטן במהלך מעקב חציוני של 9.3 שנים.
בסך הכל, השמנת יתר לא היתה קשורה בסיכון להישנות המחלה (גם לא בחלוקה ובריבוד עפי קבוצות סיכון). עם זאת VFA גבוה יותר היה קשור לעלייה בסיכון להישנות אצל גברים שקיבלו טיפול בקרינה בלבד (([HR] 1.79 [CI] 0.87-3.66). לעומת זאת, בגברים שטופלו בהקרנות וב-ADT נמצא קשר הפוך בין שומן ויסרלי (VFA) לבין סיכון להישנות סרטן הערמונית (HR 0.49; 95% CI, 0.24-1.03).
החוקרים מסכמים כי הקשר בין מדדי שומן ויסרלי ואגני (abdominal and pelvic adiposity) קשורים לסיכון לחזרת סרטן הערמונית באופן דיפרנציאלי התלוי בסוג הטיפול הניתן (האם ניתן טיפול הקרנתי בלבד או טיפול הורמונלי משולב).
במידה שממצאים אלה יאומתו במחקר נוסף, ניתן יהיה להסיק כי השמנת יתר עשויה להשפיע על הסיכון להתקדמות סרטן הערמונית בהתאם מצבו ההורמונלי של האדם.
מקור:
תגובות אחרונות