קיימות מגבלות רבות בגישות השונות לאבחנת מחלת אלצהיימר. במחקר הנוכחי שפורסם בכתב העת JAMA קבוצת נוירולוגים ניסתה לבחון האם בדיקת רמות Tau Phosphorylated at Threonine 217 - P-tau217 בדם היא סמן ביולוגי אמין לאבחון אלצהיימר.
עוד בעניין דומה
החוקרים השתמשו בשלוש קבוצות חתך רוחבי: קבוצת מטופלים ממחקר נוירופתולוגיה מאריזונה (קבוצה 1) שכללה 34 משתתפים עם אלצהיימר ו-47 ללא (תאריכי מעקב מאי 2007-ינואר 2019); הקבוצה השוודית BioFINDER-2 (קבוצה 2) שכללה משתתפים ללא פגיעה קוגניטיבית (n = 301) וחולים מאובחנים קלינית עם לקות קוגניטיבית קל (MCI) (n = 178), אלצהיימר (n = 121) ומחלות עצביות אחרות (n = 99) (אפריל 2017-ספטמבר 2019); וקבוצה מקולומביה עם אלצהיימר ורקע אוטוזומלי דומיננטי תואם (קבוצה 3) שכללה 365 נשאי מוטציה E280A של PSEN1 ו-257 שאינם נשאי מוטציות אלו (דצמבר 2013-פברואר 2017).
התוצאה העיקרית היתה הדיוק האבחנתי של בדיקת P-tau217 בדם עבור אלצהיימר (אבחנה קלינית או נוירופתולוגית). התוצאה המשנית היתה הקשר לפתולוגיה של טאו (אימות באמצעות נוירופתולוגיה או PET).
בקרב 1,402 משתתפים משלוש קבוצות שונות שנבחרו, בדיקת P-tau217 בדם אפשרה לאבחן אלצהיימר בצורה מדויקת ביותר בהשוואה לשאר הסמנים הביולוגיים הידועים הנמצאים בדם ובהשוואה לסמנים מבוססי MRI. כמו כן, האבחון בעזרת בדיקת P-tau217 בדם לא היה מדויק פחות מאמצעים מבוססי בדיקת נוזל עמוד שדרה ומוח או PET.
החוקרים מדגישים כי עדיין יש צורך במחקר נוסף כדי לייעל את המבחן, לאמת את הממצאים באוכלוסיות לא נבחרות ומגוונות ולקבוע את תפקידה הפוטנציאלי של בדיקה אבחנתית זו בטיפול קליני.
מקור:
תגובות אחרונות