מחקר שנערך בגרמניה בדק את מאפייני המחלה והטיפול בחולי לימפומה מסוג הודג'קין שסבלו מהישנות המחלה לאחר טיפול קו ראשון בלימפומה שהתגלתה מוקדם. נערכה השוואה בין שני סוגים של טיפול קו שני: כימותרפיה במינון גבוה ולאחריה השתלת תאי גזע אוטולוגיים, לעומת טיפול כימותרפיה קונבנציונלית.
עוד בעניין דומה
הפרוגנוזה של חולי לימפומה הודג'קין קלאסית שמתגלה מוקדם עם טיפול קו ראשון המותאם לסיכון היא מצוינת. בשני העשורים האחרונים הופחתה במידה ניכרת העוצמה של הכימותרפיה וההקרנות שניתנים כדי למנוע תמותה מהטיפולים.
מעקב ארוך טווח הראה ששני מחזורים של דוקסורוביצין, בלאומיצין, וינבלסטין, ודקרבזין (ABVD) ורדיותרפיה מוגבלת היו יעילים כמו גישות אינטיסיביות יותר מבחינת עצירת התקדמות המחלה ושרידות כללית. אך נצפתה הישנות של המחלה כאשר אינטנסיביות הטיפול הופחתה עוד יותר.
המחקר כלל 174 חולים שסבלו מהישנות לימפומה הודג'קין לאחר טיפול קו ראשון. ההישנות התרחשה לרוב כעבור יותר משנה לאחר הדיאגנוזה הראשונית, המחלה היתה בעיקר בשלב I או II.
85 (49%) מהחולים במחקר קיבלו טיפול קו שני של כימותרפיה קונבנציונלית, 70 (41%) חולים עברו השתלת תאי גזע אוטולוגית, 11 (6%) קיבלו רק הקרנות וארבעה (2%) קיבלו טיפול פליאטיבי.
הכימותרפיה הקונבנציונלית המובילה כוללת בלאומיצין, אתופוסיד, דוקסורובין ציקופוספמיד, וינקריסטין, פרוקרבזין ופרדניזון (BEACOPP) ולאחר מכן דוקסורובוצין, פרוקרבזין, וינבלסטין ודקרבזין (19%) ושילובים אחרים (13%).
הישרדות שנייה ללא התקדמות המחלה אצל מטופלים מבוגרים מגיל 60 היתה קצרה יותר. רובם טופלו בכימותרפיה קונבנציונלית ורק מעטים עברו השתלת תאי גזע. לאחר ביצוע תיקון לגיל, לא נמצא הבדל מובהק ביעילות של כימותרפיה קונבנציונלית לעומת השתלת תאי גזע בהישרדות שנייה ללא התקדמות המחלה.
לאחר הטיפול עכשווי בלימפומת הודג'קין שהתגלתה מוקדם, הישנות התרחשה בעיקר כעבור למעלה מ- 12 חודשים לאחר האבחנה הראשונה.
שילובי כימותרפיה כגון BEACOPP לטיפול בהישנות מהווים טיפול סביר לחולים שסובלים מהישנות של המחלה, בעיקר אם יש קונטר-אינדיקציה לטיפול בהשתלת תאי גזע או שטיפול כזה אינו אפשרי מבחינת משאבים.
לסיכום, רוב מקרי ההישנות אצל המחלימים התגלו לאחר יותר משנה מיום הדיאגנוזה הראשונית, וטיפול קו שני בכימותרפיה קונבנציונלית היה יעיל כמו השתלת תאי גזע.
מקור:
תגובות אחרונות