במאמר שפורסם בכתב העת המוביל NEJM מדווח על ניסוי אקראי עם קבוצת בקרה ותווית פתוחה, שלב 3, שכלל מטופלים עם NSCLC גרורתי (קשקשי או שאינו קשקשי) שלא קיבלו בעבר כימותרפיה והראו ביטוי PD-L1 בלפחות 1% מתאי הגידול או לפחות ב-1% מהתאים החיסוניים שחדרו את הגידול (כפי שהוערך באנליזה היסטוכימית). החולים הוקצו ביחס של 1: 1 לטיפול באטוליזומאב או כימותרפיה מבוססת פלטינום. ההישרדות הכללית (תוצא עיקרי) נבדקה באופן היררכי על פי מצב הביטוי PD-L1 בקרב אוכלוסיית החולים שיועדה לטיפול (intention to treat) שגידוליהם היו wild type מבחינת EGFR או טרנסלוקציות ALK. בקרב אוכלוסייה זו ההישרדות הכוללת, והישרדות ללא התקדמות המחלה, הוערכו באופן פרוספקטיבי גם בתת-קבוצות שהוגדרו על בסיס ממצאים מבחינת ביטוי PD-L1 וכן על פי בדיקות דם לזיהוי נטל המוטציות בגידול (blood-based tumor mutational burden).
עוד בעניין דומה
במחקר נכללו 572 חולים כאשר בתת-הקבוצה של חולים עם גידולים עם מוטציה מסוג EGFR ALK עם ביטוי wild type וביטוי גבוה של PD-L1י(205 חולים), חציון ההישרדות הכללית היה ארוך יותר ב-7.1 חודשים בקבוצת האטזוליזומאב בהשוואה לקבוצת הכימותרפיה (20.2 חודשים מול 13.1 חודשים, בהתאמה HR לתמותה 0.59, p=0.01).
בקרב החולים אותם ניתן היה להעריך מבחינת בטיחות, נצפו תופעות לוואי בקרב 90.2% מהחולים בקבוצת אטזוליזומאב וב-94.7% מהקבוצות הכימותרפיות; תופעות לוואי בדרגה 3 או 4 התרחשו בקרב 30.1% ו-52.5% מהחולים בכל קבוצה, בהתאמה. כמו כן, מבחינת הישרדות כוללת ומבחינת הישרדות ללא התקדמות המחלה נצפה יתרון לאטזוליזומאב בתת-הקבוצה עם נטל מוטציה גידולי גבוה בבדיקות הדם.
לסיכום, הטיפול באטזוליזומאב הוביל להישרדות כוללת ארוכה באופן מובהק בהשוואה לכימותרפיה מבוססת פלטינום בקרב חולים עם NSCLC עם ביטוי גבוה ל PD-L1, ללא קשר לסוג היסטולוגי.
מקור:
תגובות אחרונות