למרות עדויות הולכות וגוברות התומכות בבטיחות ניתוח זעיר פולשני (MIS) בטיפול בסרטן הריאות, עדיין לא משתמשים בו באופן קבוע והתוצאים של ניתוח זה עדיין נמצאים במחלוקת.
עוד בעניין דומה
מחקר זה בחן את הגורמים הקשורים לביצוע MIS והשפעותיו של הניתוח על שרידותם של מטופלים עם סרטן ריאות מסוג תאים לא קטנים (non-small cell lung cancer-NSCLC).
במחקר נכללו כל המטופלים במחוז אונטריו שבקנדה עם NSCLC בשלב מוקדם (שלב I /II) בין השנים 2007 עד 2017. רגרסיה לוגיסטית זיהתה את המנבאים לביצוע MIS ומודל פרמטרי גמיש שימש להערכת שיעורי השרידות של MIS לעומת כריתה פתוחה.
בסך הכל, 8,988 מטופלים עברו כריתה כירורגית של הגידול, מתוכם 53.6% עברו MIS. שנת האבחון של המחלה נקשרה לביצוע MIS (יחס סיכויים 1.33; רמת מובהקות קטנה מ-0.001), כאשר גילוי בשנים מאוחרות יותר היה קשורים לסיכוי גבוה יותר לביצוע MIS.
כפריות האזור שבו חי המטופל היתה מנבא משמעותי של MIS, אם כי המרחק ממרכז הסרטן האזורי הקרוב ביותר לא ניבא את השימוש ב-MIS.
מטופלים במחלה בשלב II היו בעלי סיכוי נמוך יותר לביצוע MIS בהשוואה למטופלים במחלה בשלב I (יחס סיכויים 0.44; רמת מובהקות קטנה מ-0.001).
ל-MIS היתה שרידות לחמש שנים גבוהה משמעותית בהשוואה לכריתה פתוחה הן למחלה בשלב I והן למחלה בשלב II. מטופלים מעל גיל 70 היו בעלי התועלת השרידותית לחמש שנים הגדולה ביותר מ-MIS.
מחקר זה הראה כי יש יתרון משמעותי בשרידות ארוכת טווח במטופלים העוברים MIS עבור NSCLC בשלב מוקדם. הבדל זה היה הבולט ביותר בקבוצת הגיל המבוגרת ביותר. ממצאים אלה תומכים בשימוש ב-MIS לטיפול בסרטן הריאות ומאתגרים את התפיסה כי MIS פוגע בתוצאים האונקולוגיים.
מקור:
Akhater-Danesh G. G. Et al. (2021) European Journal of Surgical Oncology: published online
תגובות אחרונות