שיעורי הטיפול בבריאות הנפש עולים, אך נטל המחלה לא פחת. לכן, נדרשים כלים לחלוקת משאבים יעילה.

בעזרת פלטפורמה אלקטרונית אשר שמה את האדם במרכז (Target-D), בדקו החוקרים האם התאמה בין טיפול בדיכאון לחומרת הפרוגנוזה, על סמך התסמינים, יכולה לשפר את תסמיני הדיכאון יחסית לטיפול רגיל.

במחקר נכללו 14 מרכזים לרפואת משפחה באוסטרליה בין השנים 2016-2019, בניסוי מבוקר בהקצאה אקראית. סך הכל השתתפו במחקר 1,868 משתתפים בגילאי 18-65 אשר סבלו בעבר מתסמיני דיכאון, ללא שינוי במרשם תרופות נגד דיכאון, ללא טיפול אנטי-פסיכוטי נוכחי, ללא טיפול פסיכולוגי נוכחי ועם חיבור לאינטרנט. המשתתפים עברו הקצאה אקראית (1:1) ממוחשבת לטיפול התערבות או לטיפול רגיל.

הטיפול ההתערבותי כלל פלטפורמה אלקטרונית אשר הוצבה בחדר ההמתנה לרופא המשפחה. הפלטפורמה כללה: משוב על תסמינים, הגדרת העדפות ואפשרויות ניהול הטיפול בהתאם לפרוגנזה (עזרה מקוונת עצמית, טיפול פסיכולוגי מקוון או טיפול משולב בעזרת אחות).

אפשרויות ניהול הטיפול היו גמישות, והטיפול עצמו לא היה עיוור – משמע גם המטופלים וגם אנשי הצוות היו מודעים לטיפול, וכן לא היו סטיות מהפרוטוקול. התולדה העיקרית היתה משוב על חומרת תסמיני הדיכאון (לפי שאלון בעל תשעה פריטים) שלושה חודשים מתחילת הטיפול.

במחקר זה נעזרו במשוב כדי לחקור את שתי זרועות המחקר. לפי המשוב נמצא כי לאחר שלושה חודשים, מטופלים בקבוצת ההתערבות הראו תוצאה של -0.88 בהשוואה למטופלים אשר קיבלו טיפול קונבנציונלי. ותוצאה של -0.59 בנקודת זמן של 12 חודשים. לא דווחו תופעות לוואי בקבוצות הטיפול השונות.

לפיכך, החוקרים הסיקו כי התאמת הטיפול לפרוגנוזה של דיכאון בהתאם לפלטפורמה אלקטרונית משפרת את תסמיני הדיכאון בנקודת זמן של שלושה חודשים, בהשוואה לטיפול רגיל. כמו כן הם מציינים כי ניתן להרחיב את הטיפול.

מקור: 

DOI: https://doi.org/10.3399/BJGP.2020.0783

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה