התפקיד של ליפוקלין הקשור בניוטרופיל ג'לטינז (neutrophil gelatinase-associated lipocalin) בחסימה כלייתית אינו ברור כיום. מטרת המחקר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Urology היתה להעריך את הקינטיקה והתפקיד של ליפוקלין כביומרקר לנזק כלייתי במחלת אבנים אקוטית בשופכנים.
עוד בעניין דומה
במחקר השתתפו 36 מטופלים עם אבנים אקוטיות בשופכנים. המטופלים גויסו באופן רטרוספקטיבי והושוו לשתי קבוצות ביקורת. נלקחו מהמטופלים בדיקות דם ושתן בהן נבדקה נוכחות של ליפוקלין הקשור בניוטרופיל ג'לטינז.
נמצא שבקרב המטופלים בקבוצת המחקר היו רמות גבוהות של ליפוקלין הקשוק בניוטרופיל ג'לטינז (p=0.002) וגם רמות מוגברות של יחס ליפוקלין הקשוק בניוטרופיל ג'לטינז / קריאטנין (p=0.004) בהשוואה לקבוצת ביקורת של מטופלים בריאים.
נמצא כי במטופלים עם מחלת אבנים אקוטית בשופכנים אשר בוצעה בהם התערבות ניתוחית (n=27) היתה הפחתה ניכרת בכמות הליפוקלין הקשור בניוטרופיל ג'לטינז בדם (p=0.001) והגדלה ביחס ליפוקלין הקשור בניוטרופיל ג'לטינז/ קריאטנין בשתן 6 שעות לאחר ההתערבות הניתוחית (p=0.03).
שמונה מתוך תשעה המטופלים שטופלו באופן שמרני העבירו את האבן מגופם באופן ספונטני (לפי פגישת מעקב שבוצעה, החציון של פגישת המעקב היה 26 ימים). כמו כן היתה הפחתה ניכרת ביחס ליפוקלין הקשור בניוטרופיל/קריאטנין (p=0.03).
מסקנת החוקרים היתה שהירידה ברמת הפוקלין הקשור בניוטרופיל ג'לטינז לאחר טיפול במחלת אבנים עשויה להעיד על הקשר הפוטנציאלי של פוקלין הקשור בניוטרופיל ג'לטינז כביומרקר בתרחיש של מעקב אחרי מחלת אבנים בכליות.
מקור:
תגובות אחרונות