גברים המקיימים יחסי מין עם גברים (MSM) והינם נשאים של HIV עלולים להיות בסיכון מוגבר להדבקה חוזרת בעגבת וכן בעלי התייצגות קלינית ותגובה סרולוגית לטיפול שונה, בהשוואה לאוכלוסיית MSM שאיננה נשאית של HIV.
עוד בעניין דומה
במחקר רטרוספקטיבי שתוצאותיו פורסמו בכתב העתBMJ Journals- Sexually Transmitted Infections, חוקרים העריכו האם קיימים הבדלים בין אוכלוסיות MSM עם עגבת (ראשונית, שניונית או רדומה) נשאיות ל-HIV לעומת לא נשאיות.
החוקרים התייחסו להיבטים של אפיזודות קודמות של עגבת, שלב המחלה והטיטר הלא-טרפונמלי של אפיזודות ראשוניות וחוזרות, ותגובת הטיטר 6 ו-12 חודשים לאחר טיפול. בנוסף, נבדקו גורמים הקשורים לתגובת טיטר לא מספקת לאחר הטיפול.
לצורך עריכת המחקר נעשה שימוש בנתונים מחמישה מחקרי אורך שונים (ארבעה מחקרי עוקבה; ניסוי מבוקר אקראי אחד) שהתנהלו ב-STI clinic in Amsterdam, הולנד.
במחקר הוכללו 355 משתתפים, עם סך של 459 אפיזודות של עגבת. קריטריוני הכללה כללו לפחות אבחנה אחת של עגבת בין השנים 2014-2019. המשתתפים נבדקו לעגבת ומילאו שאלונים על התנהגות של סיכון מינית כל 3-6 חודשים. נעשה שימוש במתאם פירסון ²X על מנת להשוות בין קבוצת הנשאים ל-HIV וקבוצת הלא נשאים, בבחינת אפיזודות קודמות של עגבת, שלב מחלה של עגבת ראשונית ועגבת חוזרת וטיטר לא-טרפונמי כתגובה לטיפול.
החוקרים מצאו כי בקרב מטופלים אשר היו נשאים ל-HIV נצפתה שכיחות גבוהה יותר של אפיזודות קודמות של עגבת בהשוואה לקבוצת הלא נשאים [68/90 (75.6%) לעומת 96/265 (36.2%); p<0.001].
זאת ועוד, נמצא כי נשאים ל-HIV עם עגבת חוזרת אובחנו פחות עם עגבת ראשונית [7/73 (9.6%) לעומת 36/126 (28.6%)] ויותר עם עגבת שניונית [16/73 (21.9%) לעומת 17/126 (13.5%)] ועגבת רדומה [50/73 (68.5%) לעומת 73/126 (57.9%)] (p=0.005).
קבוצת הלא נשאים ל-HIV הציגה באופן שכיח יותר תגובת טיטר לטיפול מספקת לאחר 6 חודשים בהשוואה לקבוצת הנשאים [138/143 (96.5%) לעומת 66/74 (89.2%); p=0.032], אם כי לא נמצא הבדל מובהק לאחר 12 חודשים.
החוקרים סיכמו כי במקרים של עגבת חוזרת, HIV נמצא בקשר חיובי עם שלבים מתקדמים של המחלה ועם טיטר לא-טרפונמי גבוה יותר. ל-HIV השפעה על התוצא הסרולוגי לאחר קבלת טיפול, שכן תגובה מספקת לטיפול כן נצפתה קודם לכן בקרב אוכלוסיית ה-MSM שאיננה נשאית של HIV.
מקור:
תגובות אחרונות