פיזור גרורתי 08.04.2021

האם יש הבדל בשרידות חולות עם סרטן שד בין אלו עם פיזור גרורתי מרוחק לבין אלו עם גרורות בקשריות לימפה?

חולות בסרטן שד עם פיזור גרורות בקשריות לימפה מרוחקות הינן עם סיכויי הישרדות דומים לאלו עם פיזור גרורתי בקשריות לימפה מקומיות, ובסיכון נמוך ביחס לאלו עם פיזור גרורתי מרוחק

מראה מיקרוסקופי של בלוטת לימפה (אילוסטרציה)
מראה מיקרוסקופי של בלוטת לימפה (אילוסטרציה)

עד ביצוע מחקר זה טרם נאסף מידע מספק אודות שרידות מטופלות עם גרורות בקשריות לימפה מרוחקות (Distant Lymph Node Metastases- DLNM) לעומת מטופלות עם גרורות בקשריות לימפה חד-צדדיות מעל עצם הבריח (Ipsilateral Supraclavicular Lymph Node Metasteses-ISLM) ושאר סרטני שד שלב IV.

מטרת המחקר הייתה לבחון את שיעורי השרידות של חולות בסרטן שד עם DLNM לעומת אלו עם ISLM ושאר סרטני שד שלב IV.

2,033 מטופלות שאובחנו עם סרטן שד בין התאריכים 1 ביוני 2010 ועד 31 בדצמבר 2014 מתוך מאגר מידע Surveillance, Epidemiology and End Results. במחקר נכללו מטופלות משלוש קבוצות; (1) אלו עם ISLM ללא פיזור גרורתי מרוחק, (2) אלו עם DLNM ו-(3) מטופלות עם פיזור גרורתי מרוחק (למעט DLNM). במחקר לא נכללו נשים מתחת לגיל 18 או מעל לגיל 100. ניתוח הנתונים בוצע במהלך חודש בפרואר 2020.

החשיפות שנכללו במחקר היו ניתוח להסרת גידול ראשוני, ניתוח להסרת קשריות לימפה מרוחקות ורדיותרפיה. התוצאים שנבדקו היו שרידות (overall survival- OS) ושרידות מבוססת סרטן שד (Breast Cancer Specific Survival-BCSS).

מתוך 2,033 נשים (גיל ממוצע של 62.03±14.62 שנים [טווח; 23-99], 1,510 נשים ממוצא לבן [74.3%]) שאובחנו בסרטן שד והשתתפו במחקר, 346 (17%) היו עם DLNM, 212 (10.4%) היו עם ISLM ו-1,475 היו עם פיזור גרורתי מרוחק (למעט DLNM). תוצאות המחקר הדגימו כי שיעורי BCSS בטווח של 3 שנים היו 63.24% עבור מטופלות עם ISLM, 64.54% עבור מטופלות עם DLNM ו-41.2% עבור מטופלות עם פיזור גרורתי מרוחק. שיעורי OS עבור מטופלות עם ISLM היה 53.46%, עבור DLNM היה 62.67% ועבור פיזור גרורתי מרוחק היה 38.21%.

מטופלות עם ISLM ו-DLNM נמצאו עם שיעורים דומים של BCSS (יחס סיכונים של 0.81; רווח בר-סמך של 95%, 0.52-1.25, p=0.34) ו-OS (יחס סיכונים של 0.73; רווח בר-סמך של 95%, 0.51-1.05, p=0.09). עם זאת, מטופלות עם פיזור גרורתי מרוחק הציגו באופן מובהק שיעורי BCSS נמוכים יותר (יחס סיכונים של 1.99; רווח בר-סמך של 95%, 1.43-2.78, p<0.001) ושיעורי OS נמוכים יותר (יחס סיכונים של 1.79; רווח בר-סמך של 95%, 1.35-2.38, p<0.001).

מתוך 346 מטופלים עם DLNM, אלו שעברו ניתוח להסרת גידול ראשוני (יחס סיכונים של 0.21, רווח בר-סמך של 95%; 0.12-0.39, p<0.001) או טיפול קרינתי (יחס סיכונים של 0.46, רווח בר-סמך של 95%; 0.25-0.87, p=0.02) היו בעלי OS גבוה יותר.

מסקנת החוקרים הייתה כי DLNM של סרטן שד, נמצא בעל סיכויי הישרדות דומים למחלה במצב N3c (גרורות בקשריות לימפה סופרא-קלביקולריות) ועל כן יכול להיחשב כמחלה מקומית. משום כך, מקומם של גרורות לבלוטות לימפה במקרים של סרטן שד צריך להיבדק מחדש. בהתחשב בתוצאות הללו, מומלץ לבצע טיפול מקומי/אזורי אגרסיבי למחלה זו. עם זאת, עדיין יש מקום להמשך בירור ומחקר בתחום זה על מנת לאשש את תוצאות המחקר הנוכחי.

מקור: 

 Pan H, et al. (2021) “Comparison of Survival Outcomes Among Patients With Breast Cancer With Distant vs Ipsilateral Supraclavicular Lymph Node Metastases”. JAMA Open Network, March 2021; Vol. 4, Issue 3, e211809. doi:10.1001/jamanetworkopen.2021.1809

נושאים קשורים:  פיזור גרורתי,  גרורות בלימפה,  סרטן השד,  מחקרים
מאמרים נוספים שיעניינו אותך