מחקר זה בחן באופן שיטתי את יעילות הטיפול ב-secukinumab בחולי דלקת מפרקים פסוריאטית (Psoriatic arthritis, PsA) שקיבלו בעבר טיפול במעכבי TNFs (TNFi) ואלו שטרם קיבלו טיפול ב-TNFi.
עוד בעניין דומה
מאגרי מידע (ספריית PubMed, EMBase ו-Cochrane) ו-ClinicalTrials.gov נסרקו מהקמתם ועד 22 במאי 2020 אחר מחקרים מבוקרים אקראיים (RCT) ומחקרי תצפית על secukinumab, עם או בלי היסטוריה של טיפול ב-TNFi, בקרב חולי PsA. נתוני היעילות הוצאו מהמאמרים והוערכו באמצעות מטה-אנליזה של השפעות-אקראיות. ACR20 ו-ACR50 (שיפור של 20% ו-50% בקריטריונים לפי הקריטריונים של American College of Rheumatology) היו התוצאים שנבדקו.
במחקר נכללו שישה ניסויים מבוקרים אקראיים שדיווחו על יעילות secukinumab לפי טיפול קודם ב- TNFi. בקרב המטופלים שנחשפו לטיפול אנטי-TNFi (738 מטופלים), 33.7% (249/738) מהמטופלים השיגו תגובה של ACR20. לעומת זאת, בקבוצה שלא טופלה בעבר (1754 מטופלים), 49.8% (873/1754) מהחולים השיגו תגובה של ACR20.
טיפול קודם בתרופות אנטי-TNFi נקשר באופן משמעותי לתגובה ירודה יותר ל-secukinumab בהשוואה לקבוצה שלא טופלה בעבר באנטי-TNFi עם אפקט בגודל של 2.09 (רווח בר סמך של 95% - 1.69-2.58).
שיפור בתסמיני המחלה מתרחש בחלק מהמטופלים שעוברים מטיפול ב-TNFi ל-secukinumab, אך טיפול קודם ב-TNFi נצפה כקשור ליעילות נמוכה יותר לטיפול ב-secukinumab.
מקור:
Xu Y. et al. (2020). Rheumatology. 59(12): 3657–3665
תגובות אחרונות