המחקר בחן שינויים מדווחים במצב נפשי ואורח חיים במהלך הסגר בתקופת מגיפת הקורונה העולמית באמהות בירדן. מטרות המחקר כללו בדיקה של רמת הדיכאון, חרדה, תסמיני דחק והקשר שלהם למשתנים דמוגרפיים ומשתנים של אורח החיים. כמו כן, החוקרים בחנו את ההבדלים במצב הנפשי בין קבוצות מרקעים דמוגרפיים וסוציואקונומיים שונים. לבסוף, הוערכו השינויים באורח החיים של האימהות במהלך הסגר.
עוד בעניין דומה
החוקרים פיתחו שאלון שעליו ענו 2,103 אמהות. המשתתפות ענו על שאלונים בנושא נתונים דמוגרפיים, דיכאון, חרדה, מדד דחק (DASS-21) ואורחות חיים. זאת על מנת להשוות את הנתונים לאלה של אמהות לפני הסגר. חושבו ציוני דיכאון, חרדה ודחק ונערכה השוואה, תוך התחשבות בנתונים דמוגרפיים כמו הכנסה, השכלה, סטטוס תעסוקתי ועיר מגורים.
תוצאות המחקר הדגימו שאמהות עם הכנסה נמוכה יותר, השכלה נמוכה יותר, מובטלות או שחיו בערים מחוץ לעיר הבירה בירדן דיווחו על יותר דיכאון, חרדה ותסמיני דחק (p<0.005). שינויים באורח החיים כללו עלייה במשקל, זמן רב יותר שהוקדש ללימוד ילדים בבית, רמת אלימות גבוהה יותר בבית וזמן רב יותר שהוקדש לטיפול בבני המשפחה (עלייה ממוצעת של חמש שעות ביום).
החוקרים הסיקו שהסגר גרם לעלייה בבעיות נפשיות בקרב אמהות בירדן. הענקת סיוע נפשי לאמהות הוא מטרה חשובה שיש להתייחס אליה.
מקור:
תגובות אחרונות