זה מכבר, ידוע כי תת תזונה קשורה לתוצאים קליניים גרועים יותר באנשים עם מחלות קרדיווסקולריות שונות. מטרת החוקרים היתה לבחון את החשיבות הקלינית של המצב התזונתי בחולים עם פרפור עליות (AF – atrial fibrillation) בגיל 80 ומעלה, המקבלים נוגדי קרישה במתן פומי, כאשר ההתמקדות היתה בהבדל בין טיפול עם DOACי(direct acting oral anticoagulants) לבין טיפול עם קומדין.
עוד בעניין דומה
החוקרים ביצעו מחקר רטרוספקטיבי תצפיתי, בו הכלילו 332 חולי AF בני 80 ומעלה, שקיבלו טיפול עם נוגדי קרישה: 256 קיבלו DOAC ו-76 קיבלו קומדין. החוקרים העריכו את המצב התזונתי באמצעות סולם CONUTי(controlling nutritional status). את החולים חילקו לשתי קבוצות לפי הציון בסולם CONUT – חולים עם ציון של פחות מ-5 (239) וחולים עם ציון של 5 או יותר (93). לאחר מכן בדקו את הקשר בין המצב התזונתי לתוצאים הקליניים.
החוקרים מצאו כי בקבוצה עם ציון CONUT של 5 או יותר היתה שכיחות גבוהה יותר באופן מובהק של דימום גדול, בהשוואה לקבוצה בה הציון היה נמוך מ-5 (4.6 אירועים ל-100 שנות אדם, לעומת 0.7 אירועים ל-100 שנות אדם, p<0.01).
כמו כן, כאשר ערכו אנליזת סיכונים על שם COX, נמצא כי ציון של 5 או יותר היה קשור באופן מובהק לשיעור מוגבר של אירועי דמם גדולים, בהשוואה לציון נמוך מ-5 (יחס סיכונים - 5.80, רווח בר סמך 95%: 1.44-23.33, p=0.013).
זאת ועוד, נמצא כי בקבוצה שקיבלה DOAC, השכיחות של אירועי דמם גדולים לא היתה שונה בין חולים עם ציון נמוך מ-5 או 5 ויותר בסולם CONUT (p = 0.54).
לבסוף, נמצא כי בקבוצה שקיבלה טיפול עם קומדין, אירועי דימום משמעותיים התרחשו בתדירות גבוהה יותר בקבוצה עם ציונים של 5 או יותר, בהשוואה לציון נמוך מ-5 (p<0.01). כמו כן, לא דווח על הבדל מובהק בשכיחות אירועי קרישיות יתר בין הקבוצה עם ציונים של 5 או יותר, בהשוואה לקבוצה עם ציונים נמוכים מ-5, הן בקבוצת ה-DOAC והן בקבוצת הקומדין.
החוקרים הגיעו למסקנה כי ערכי הניבוי של המצב התזונתי, על סמך ציון בסולם CONUT, עבור התרחשות של אירועי דמם משמעותיים, היו שונים בין חולי AF בני 80 ומעלה שקיבלו DOAC לעומת קומדין. החוקרים סבורים כי יש סיבה טובה להשתמש ב-DOAC על מנת למנוע אירועי דמם בחולים עם תת תזונה.
מקור:
תגובות אחרונות